 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומן הראוי לציין שאתה גם מבהיר את עמדתך בעניין בזהירות ובנימוס וזאת כנגזרת מאישיותך המאופקת והסובלנית - ואף הגדלת לעשות ותחמת גבולות גזרה פוליטיות (מעין הקש בגג) על מנת שלא להכליל אחרים. כך יאה וכך נאה. ואם ישאל אותך מצביע ליכוד: אבל למה דווקא ׳כלפי׳ יש לך את אותן רגשות שליליות? מה עם כל מצביעי עוצמה יהודית/הציונות הדתית המשיחיים/הכהניסטים, ומה עם אותם החרדים שחיים חיים מקבילים במדינת ישראל על כל חסרונותיהם? הליכודניק/ביביסט משלם מיסים ומתגייס לצה״ל ורק בו האשמה? באם מוטב לו לאדם לחסות תחת צרת הרבים בבחינת צרת רבים חצי נחמה, הרי שלפחות תהיה ׳הוגן׳ ותחלק את רגשותיך השליליים באופן שווה לכל הגוש, הווה אומר לכל גוש הימין/דתיים וזאת באותה מידה לפחות כמו שהם (גוש ה-64) חושב עליך (על גוש ה-56), מבלי לבדוק לאיזה חלק שייך איש השמאל בתוך גוש השמאל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא את המצביעים הדתיים-אידיאולוגיים אני פחות מרגיש צורך לקלל. הם מחזיקים בערכים שונים מאוד ממני, הרסניים ומסוכנים לשיטתי, אבל ברורים למדי, שוחרי טוב (ברובם, לשיטתם) ומצביעים בהתאם לעוצמה יהודית וכו'. אני אפילו מחזיק בדעתי את האפשרות שיש סיכוי מסוים שבמה שנוגע לתוצאות המעשיות, המדיניות שהם חותרים לקדם דווקא תביא לתוצאות טובות יותר מזו שאני חותר לקדם, במונחים שאני מקבל (שלום ורווחה כלכלית לכולם). אלו מצביעי הליכוד של היום דווקא שגורמים לי להגיד, מה לעזאזל אתם חושבים? יש כאן איזו אידיאולוגיה? מהו הטוב שלכם? נשים בצד את ההערצה לביבי, על זה כבר נטחנו מים רבים, אבל אתם באמת מעריכים את מירי רגב, ישראל כץ, וכו' וכד'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההכללה של רגב בכפיפה אחת עם כ''ץ עושה לו עוול. אמנם אינו כריזמטי ולא הצטיין כפרלמנטר, אבל הוא תיפקד באופן סביר במרבית המשרדים שהיה אחראי עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גישתך בעניין היא מעין ׳אחוות הקצוות הפוליטיות׳ המגלות אמפטיה פוליטית לצד הקיצון לצורך השעה או העניין, אם בגלל הרדיפות הפוליטיות בגלל דעות או אמונה ואם בגלל המרחק הנח הרב ביניהם הן באידיאולוגיות והן בחיים המעשיים עצמם המשרטטים קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו או יחלקו יחדיו ערכים, אוכל ואהבה. תחושותיך כפי שאתה מתאר אותם כלפי חברי הליכוד לדעתי אינן שונות בצורה מהותית מהרגשות של מצביעי אב״ג והחרדים כלפי הליכוד. אלו גם אלו, לא מגלים אמון רב בין הצדדים ובינם לבין עצמם, וזאת בדומה לאמון בין גנץ ולפיד או בין גולן עם השאר והערבים עם עצמם ועם כולם, ובתמצית, כולם שונאים את כולם, מי יותר מי פחות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |