 |
באם יורשה לי ללמד זכות על הפונז. האם המונח ׳בייס׳׳ תמיד נאמר לגנאי 1 ומשם ההתנשאות על ׳הבייס׳ הליכודניקי /הימני, עם החשיבה העדרית, אוטונומיה פוליטית/אישית מוגבלת עד בלתי אפשרית, ויתר גינויים אחרים המנסים לצייר את האישיות האנושית שמאחורי הבייס כאישיות חלשה ותלותית בדמות ׳המנהיג׳ שאין בלתו - במקרה זה נתניהו 2 שתמיד יבחרו בו - או בכל מפלגה בגוש ה-68.
לגישת נאמני המנהיג/המפלגה/הגוש להלן : הבייס, הרי שגם אם המנהיג נכשל, כל עוד המעשים המיוחסים לו בוצעו שלא בכוונת זדון או רוע, אלא מתוך מציאות פוליטית/בטחונית שנכפתה עליו או בלשון אחרת : המנהיג עצמו הוא לא תמיד בהכרח הכשלון כאשר מתרחש כישלון, וזאת באם מציאות זאת הכשילה אותו ולכן הוא מקבל עוד הזדמנות לנסות. סוג של התחשבות במנהיג הנותנת למצביע תחושת שיפוט עצמאית. או - כתוצאה מכך שאין למצביעי הבייס, חלופה פוליטית אחרת הראויה לדעתם לבחור בו. כך למשל, מצביע ליכוד שיחליט לעזוב את הליכוד, הוא יכול לפנות רק ימינה ולא שמאלה, שכן שמאלה מהליכוד, זה כבר ׳האויב׳ המר לשיטתו 3 שיהיה מוכן לשבת עם הערבים ולהחזיר חלקי מולדת ויכנע לחמאס, ומכאן שהבחירה בנתניהו ממשיכה כי החלופה היא אב״ג, ולא כולם בגוש הימין מוכנים להצביע לאב״ג ולא לחרדים. זהו הסבר אפשרי למה יש ׳מצביעי ליכוד׳ ולא ׳מצביעי נתניהו׳ שממשיכים להמשיך להצביע לליכוד/נתניהו כל עוד אין חלופה אחרת טובה יותר, ומעבר לגוש האחר הוא בבחינת ׳בגידה׳ שיש לה השלכות חברתיות עם הסביבה החברתית/משפחתית. בהתחשב בכך שנתניהו הוא עדיין ׳המאמן/מנהיג׳ הכי טוב בשוק הפוליטי, הרי שהרע במיעוטו יכול לתפוס שביתה. דימויים אלו הם לא במקרה תואמים במידה מאוד מסוימת לאנלוגיות בין מאמן קבוצת כדורגל לבין אוהדי הקבוצה, כמו היחס בין קבוצת הליכוד והמאמן בנימין נתניהו. פרופ׳ אייל וינטר מספר במאמר בYnet שמחקרים שערך עם פרופ׳ אסטבן קלור הראו שהתנהגות הבוחרים דומה לזו של אוהדי כדורגל. זאת התנהגות שלא קשורה לשאלה הפופוליסטית, ׳האם מצביעי הימין מעדיפים כדורגל יותר ממצביעי השמאל׳, אבל אם ישנה הסכמה והבנה שהפוליטיקה הישראלית היא משחק אחד גדול ומלוכלך שבו יש 2 קבוצות עם קללות ונאצות בין הצדדים, אז גם לפונז מותר לקלל את אוהדי ביתר ירושלים ועדיין לא להתכנות מתנשא. אפשר לחשוב. עוד מתנשא פיזיקאי.
——
[1] להזכיר שהמונח ׳שסניקים׳ נצבע בגוונים כעורים מ-96 והגיע לשיאו ב99׳ ב-׳רק לא ש״ס׳ בכיכר רבין בחסות שינוי ומ-19׳ הבכורה מועברת ל׳ביביסטים׳ מתנועת הליכוד התומכים בנתניהו לראשות הממשלה.
2 אצל החרדים זה השם יתברך ו/או מועצת גדולי/חכמי התורה.
[3] מצביע ׳יש עתיד׳ שיחליט לעזוב את לפיד, הוא יכול לפנות לגנץ, הדמוקרטים ואפילו לליברמן ולכן יש לפחות 3 אופציות לבחור בעוד שלמצביע ליכוד אין אין שום אופציה. מצביע מרץ או מפלגת העבודה כמובן יצביע לדמוקרטים אבל גם הוא יכול לחבור ל׳יש עתיד׳ ואפילו גם לגנץ/בנט/אייזנקוט/גלנט ולא מן הנמנע לחדש או רעם, כלומר מצביע מרץ נמצא בנקודה הפוליטית שבה מגוון האופציות שעומדות לרשותו הוא הכי מקסימלי שיש באלקטורט הפוליטי בגוש מרכז השמאל הישראלי ולכן ידו על ההדק קלה. פשלה הכי קטנה והמנהיג/מפלגה מחוסלים . מרץ כמשל עגום. האם זאת הסיבה שליבת הרעיון לקצוב את זמנו של המנהיג והרצון לרסן אותו ולהגביל את כוחו לטובת רשויות אחרות היא באזור חיוג מרץ 4.
4חדש ורעם/הערבים , בדומה לחרדים, הם על תקן בני חסות שנאמנים למפלגה ולגוש מתוקף אין ברירה פוליטית חברתית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש