בתשובה לאפופידס, 23/12/24 15:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפעמים חוכמה למחצה גרועה מאיוולת גמורה. אני מכוון לתאור של חיזבאללה כגוף הצבאי הערבי הכי יעיל באזור. בסופו של דבר, חזבאללה הוא ארגון צבאי-למחצה שאין לו לא מטוסים ולא טנקים. מקור כוחו הוא בהעדר כוחות צבאיים אפקטיביים בסביבתו כפי שכתבת בעצמך. ההתפוגגות של הצבא הסורי רק מלמדת שיעור שנלמד שוב ושוב. לא די במטוסים וטנקים. בהעדר רוח לחימה, לצבאות יש נטייה להתפרק. בחוכמה שלאחור, לא היתה כאן הפתעה. אם הצבא הסורי נזקק לחזבאללה, למשמרות המהפכה ולמטוסים רוסיים כדי לנצח בקושי כנופיות ג'יהאדיסטיות, ברור שלא היה צריך לבנות עליו. במאבק בין צה"ל לחזבאללה, צה"ל הצליח לשלוף את קלף הקונץ-פטנט ולהביס את חזבאללה באמצעות פגיעות מטורגטות היטב. זה לא עומד בסתירה להבנה שלא היה לו סיכוי מול צה"ל (כפי שמראים הארועים מול החמאס). וזה בודאי לא מצדיק את תאור החזבאללה כצבא הכי יעיל. צבא יעיל לא היה טועה לחשוב שקומת מרתף בבניין רב קומות היא בונקר בטוח. בטווח הלא כל כך רחוק, אפשר לסמוך על ממשלת משפחת הBB דוק והבנחמין, שימסמסו את ההישגים של צה"ל בלבנון ויחזירו את המצב לנקודה גרועה יותר ממה שהתחלנו. מה שצריך ללמוד מן האבחנה הנכונה שצבאות ערביים רבים אינם אפקטיביים, אינה שהם לעולם לא יכולים להצליח, אלא שגם צה"ל עשוי לקרוס, אם רוח הלחימה בתוכו תתפוגג. התפוררות המשמעת (במובן הרחב) בתוך צה"ל, וההסתה של ההנהגה הפוליטית נגדו, הם סימנים מבשרי רע. כדי לקצר סיפור ארוך אביא דברים מתוך "דף מפקד לקרב" של עופר וינטר לחיילי חט' גבעתי בצוק איתן: "העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף, אלוקי מערכות ישראל. אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך." אם התכוון וינטר לקרב את חיילי צה"ל לחזבאללה, הוא בדרך הנכונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע להסתה של ההנהגה הפוליטית נגד צה''ל - כשונא של הממשלה הזו תמיד סוג-של נעים לי לחשוב שהממשלה מסיתה נגד צה''ל, ושזה אחד הדברים שיחישו את קיצה כי הישראלים אוהבים את צה''ל. אבל אני די בטוח שזה לא עובד כך. הממשלה נזהרת להסית נגד הרמטכ''ל ועוד קצינים בכירים (קונספציה, חסרי רוח לחימה וכו') ומחבקת את הדרגים הנמוכים יותר בצה''ל, ואני מניח שזה אפקטיבי למדי. לא משם תבוא ישועתנו. בטרנדים הנוכחיים בצה''ל אני גם לא דואג במיוחד לרוח הלחימה שלו - זו, נראה לי, הולכת מחיל אל חיל, ואני לא רואה שהיחלשות המשמעת פוגעת בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הכיוון אליו הולך צבא ההגנה לישראל (החלפת הפיקוד לפיקוד מטעם והטרנד בו לחימה לשם שמים הופכת ליותר ויותר באופנה) השאלה היא לא אם אתה דואג או לא דואג לרוח הלחימה. עם הזמן השאלה תוחלף לשאלה - האם התחלת כבר לדאוג מרוח הלחימה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמסורת ההרס המאפיינת את הממשלה הזו ("מלאך חבלה"), גם את השסע בין הפיקוד לחפ"שים, שהוא כנראה אופייני לכל הצבאות, מנצלת הממשלה כדי לזרוע פירוד ומחלוקת. ב. חשוב להדגיש: ב-7 באוק' נחשפו כשלים חמורים מאד של הדרג הצבאי. אבל הכשל המרכזי, של דילול המוכנות הצבאית בעוטף עזה (במובן הרחב במהות ובזמן), לא יכל להתבצע ללא אישור ותמיכה של הגורמים המדיניים. ג. בימים האחרונים נחשף לציבור עוד מחדל כזה. המערך של ההגנה היישובית בעוטף עזה (הרבש"צים וכיתות הכוננות) דולל ו"הורעב" וכל המשאבים הועברו לאיו"ש. זו היתה יזמה של צה"ל, אבל ברור שנעשתה ללא התנגדות וכנראה גם בתמיכת הגורמים הפוליטיים. אני לא יודע מתי זה התחיל. בממשלה נוכחית או לפני כן. אבל ברור שהממשלה הנוכחית לא מנעה/תיקנה את המהלך הזה. ד. באשר לרוח הלחימה, כדאי לזכור שככל שהכלב קטן יותר, כך נביחותיו רמות יותר. רוח לחימה היא משמעת, דבקות במשימה ונטילת סיכונים. לא תפילות, הפרת נהלים, ביזה, הרס ופגיעה באזרחים. ה. הטבח והגירוש שעשה צה"ל באזרחי הרצועה, לא היה מעשה ידיהם של כה"ניסטים ומתנחלים, אלא תוצאה של טקטיקה צה"לית מתוכננת של שימוש מופרז בכוח אש, כדי לחסוך באבידות ונפגעים. אני לא חושב שצריך להוכיח זאת, מפני שברוח הזמן הנוכחית, ישראל לא מכחישה זאת, אלא מתגאה בכך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |