ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775460
מחקר בבריטניה: משרד הבריאות, הפועל תחת חמאס, ניפח באופן שיטתי את מניין ההרוגים בכך שלא הבחין בין אזרחים ללוחמים, ניפח את מקרי המוות בקרב נשים וילדים, ואף כלל בנתונים אנשים שמתו לפני תחילת המלחמה. נראה כי כ-‏5,000 מקרי מוות טבעיים נוספו לרשימת הקורבנות. רוב ההרוגים היו גברים בגילאי 45-15. ... מצאו דפוס של גילאי הקורבנות מתוקן כלפי מטה בשנה אחת לפחות, בהשוואה לנתונים של מרשם האוכלוסין הפלסטיני בניסיון לכאורה לנפח את מספר הילדים שנרשמו כהרוגים - דבר

עוד שינויים בשנה האחרונה בויקיפדיה האנגלית:
לפני הטבח: "ציונות היא תנועה לאומית שצמחה במאה ה־19 כדי לגייס תמיכה להקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל מהמסורת היהודית. מאז הקמת מדינת ישראל, הציונות הפכה לאידאולוגיה שתומכת ב'פיתוח והגנה על מדינת ישראל"'
אחרי הטבח: "ציונות היא תנועה לאומית אתנו־תרבותית שצמחה באירופה בסוף המאה ה־19, ומטרתה להקים בית לאומי לעם היהודי דרך קולוניזציה של פלסטין, אזור שתואם באופן גס את ארץ ישראל ביהדות, ובעלת חשיבות מרכזית בהיסטוריה היהודית. ציונים רצו ליצור מדינה יהודית בפלסטין עם כמות אדמה גדולה ככל הניתן, ועם כמות יהודים גדולה ככל הניתן, וכמות ערבים־פלסטינים מעטה ככל הניתן. מאז הקמתה של מדינת ישראל ב־1948, הציונות הפכה לאידאולוגיה הלאומית של ישראל"

לפני הטבח: חלק ניכר מהפתיח בערך על חמאס עסק בכך שחמאס מוגדר כארגון טרור ע"י רוב מדינות המערב
אחרי הטבח: איזכור רק בסוף הפתיח.

בעריכות השונות עולה רשימה של כ־40 עורכים שנראה כי הם מתואמים. ... לצד חשיפה קבוצה בשם Tech For Palestine שכוללת 8,000 משתתפים. קבוצות אלו אחראיות גם לניסיונות מחיקה של ערכים הקשורים למקרי הטבח, שינוי טרמינולוגיה בערכים המתארים את האסון מ'טבח' ל'תקיפה', התייחסות לחמאס ולחיזבאללה כקבוצות מיליטנטיות ולא ארגוני טרור". הקבוצה הזאת מייצרת "פחד, סימון יתר ותחושה שכל מה שיכתבו עורכים בהקשר לסכסוך יימחק מיד והם יעמדו בפני סכנת חסימה או הרחקה". היו מספר לא מועט של ניסיונות לפנות לקרן, בבקשה שתפעל בנוגע לבעיות שהתעוררו בוויקיפדיה האנגלית, שנכשלו. - גלובס
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775468
אני לא חושב שמישהו כאן מאמין לנתונים שמתפרסמים ע"י החמאס ושלוחיו, אלא שמול אותו מחקר בבריטניה יש הרבה עדויות לזילות חיי העזתים בהרבה יחידות בצה"ל, האחרונה התפרסמה ב"הארץ" אם יש לך גישה.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775472
לפעמים יש לי גישה. אבל האמון שלי ב''הארץ'' דומה לזה שיש לי במקורות העזתים.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775509
עד כדי כך, הה? תואם את האמון שלי בערוץ 14.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775469
המחקר הישר מפי הסוס.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775554
ומי שקראו את המחקר לא התרשמו.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775578
אם כבר מדברים על הטיות, הייתי מציע לך לשנות קצת את הניסוח, למשל ל:מי שקראו את המחקר *ו*לא התרשמו כי אני בטוח שיש גם מי שקראו את המחקר וכן התרשמו.

מה שמוצף כאן, בפעם המיליון בערך, הוא שכמעט אי אפשר לגבש דיעה בעניינים האלה במנותק מזוית הראיה הכוללת שלנו לגבי המצב. אני, למשל, די בטוח שבשאלת הזיופים ישראל אמינה יותר מהחמאס, אבל זה באמת רף נמוך מאד (או גבוה מאד , גם זה תלוי בהקשר) לעמוד בו.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775586
אתה צודק, לא התנסחתי נכון, אבל - "... אני בטוח שיש גם מי שקראו את המחקר וכן התרשמו" אני בכלל לא בטוח. אני כן בטוח שרוב, אם לא כל, חברי תעשיית הבולשיט שדאגו לפמפם את ה"מחקר" הזה בשלל מקורות לא קראו אותו. לפחות אחת מהן, זאת שמצוטטת בכל המאמרים, כבר פוטרה מתפקידה בגלל שקרנות (וכזכור, גם מי שהביא את ה"מחקר" לאייל ידוע בגמישות ביחס לאמת...)

"...כמעט אי אפשר לגבש דיעה בעניינים האלה במנותק מזוית הראיה הכוללת שלנו לגבי המצב..." נראה לי שמי שמתקשה לגבש דיעה בנוגע לתעשיית השקר לוקה שתמימות חריגה. השאלה היא לא אם ישראל אמינה יותר מהחמאס, אלא אם תעשיית הבולשיט ה"פרו ישראלית" אמינה פחות מתעשית הבולשיט ה"פרו פלשתינאית". כמה שאני מנסה להתנתק מזוית הראיה הפרטית שלי, אני לא מצליח להגיע למסקנה שזאת שאלה מעניינת מספיק על מנת לגבש דעה. מצטער.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775591
אוקיי, לי אין שום ספק שיש מי שקראו את המחקר ובהחלט התרשמו ממנו. כללית יש בעיה גדולה עם ההצפה במידע וב"מידע" ולאף אחד אין זמן (ולרוב גם חשק) לעשות את מה שפעם היה נהוג ומקובל והיום הוא כמעט בלתי אפשרי: לבדוק את הטענות המובאות שם, בדומה למה שכותבי התגובה שהבאת עשו.

שאלה: האם אתה עצמך בדקת את הטענות שמועלות בקישור שהבאת? לחילופין: האם אתה מכיר מספיק טוב את האתר AOAV כדי להאמין שהם עשו עבודה טובה ו*נייטרלית* בביקורתם?

אשר לתעשיית הבולשיט, בחלק גדול מהמקרים בהם אין עוררין על הנתונים אני מוצא הבדל לא מבוטל בין כמות השקרים המופצים ע"י הצדדים השונים, אבל ברור שגם אני מסתכל על העולם מזווית הראיה הפרטית שלי.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775592
גם פעם אי אפשר היה לדעת הכל, בטח לא בזמן אמת. בדקתי חלק מהטענות שעלו בקישור, אבל בשורה התחתונה אני מחכה עם המסקנות שלי בקשר למספרים מדוייקים יותר למחקרים אקדמיים שאני מניח שיצאו אחרי 2046, וספק אם אחיה על מנת לקרוא אותם (ואם אחיה, ספק אם זה יעניין אותי מספיק). בינתיים, אני לא מבין למה זאת שאלה כל כך מעניינת, זה באמת משנה אם הרגנו 500 ילדים או 600 ילדים?

"...אני מוצא הבדל לא מבוטל בין כמות השקרים המופצים ע"י הצדדים השונים..." הצדדים השונים מתייחס לתעשיית הבולשיט מצד אחד ומי שמנסים להתמודד איתה בצד השני? זה לא פשוט פועל יוצא של העובדה שבשביל אחד הצדדים שקר הוא אמצעי לגיטימי ובשביל השני לא?
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775622
אני מבולבל. בשביל איזה צד שקר אינו אמצעי לגיטימי?
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775625
גמני.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775627
צד אחד הוא תעשיית השקר, והצד השני הוא הצד שנאבק נגדה.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775664
מן הסתם בתגובה 775591 כשהשוטה כתב "אני מוצא הבדל לא מבוטל בין כמות השקרים המופצים ע"י הצדדים השונים" אלו לא שני הצדדים שהוא התכוון אליהם, אלא (בערך) ישראל ותומכיה מול החמאס ותומכיו.
ניפוח המספרים, ההטייה בויקיפדיה 775666
בהתחשב שכתבתי ש:"... אני לא מצליח להגיע למסקנה שזאת שאלה מעניינת מספיק על מנת לגבש דעה..." כאן נקודת ההנחה שלי היתה שעברנו לדבר בנושא עליו אני מסוגל לגבש דעה. אם זה לא המצב, אז השאלה עדיין לא מעניינת אותי מספיק על מנת לגבש דעה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים