בתשובה לרק לדקה, 22/12/24 12:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לליברליזם יש בעיה לא קטנה בשאלת החופש שיש להורה לחנך את ילדיו. אם איסור בחוק על ענישה פיזית של ילדים עומד בקריטריון הליברלי, צריך להתמודד עם הטענה שמניעת השכלה כללית אכזרית לא פחות - ויש יגידו: יותר - ממנה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גולש מן הליברליזם לתחומי הפרוגרס וההפרזה. הורים רבים נתנו לילדיהם סטירה מצלצלת. זה בלבד לא הופך אותם ללא ליברלים או להורים לא טובים. גם ליברלים שותפים למקובל היום בו מעניקים להורים הטבעיים זכויות מאד רחבות על גידול ילדיהם. זכויות הגובלות לפעמים עד כדי סיכון חיי הילדים. אני חושב שהורים זכאים לבחור לילדיהם חינוך חרדי. הפולמוס הוא על השאלה אם קופת הציבור צריכה לממן חינוך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה תומך בזכותם של הורים לחנך את ילדיהם עפ"י דרכם, למה אתה חושב שצריך להפלות אותם מבחינה תקציבית? שים לב שאני לא שואל למה צריך לתת לילדים *לאחר שהתבגרו* איזה פרס או פיצוי על כך שהם אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, אלא מתמקד בשאלת מימון החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות איננה חובה. מערכת החינוך מספקת חינוך חובה חינם. אם יש הורה שרוצה ללמד את שלדון הקטן פיזיקה במוסך עם לייזר שעולה מאה אלף דולר, זו זכותו, ולא חובת המדינה לממן את זה. זה אגב נכון גם לאלפי לא-שלדונים, שהולכים לחוגי העשרה שעולים תבין ותקילין פר שעה. מי שמקבל את לימודי הליבה שמערכת החינוך קובעת כחובה, יקבל מימון לחינוך הזה. מי שלא - שיואיל וישלם מכיסו הפרטי. אגב - במערכת החינוך הכללית, להוציא ילד לחינוך פרטי זה ויה דלורוזה ארוכת חודשים ומתישה מאד. המערכת מאד מאד לא מעודדת את זה - וכמובן לא משלמת גרוש כדי לממן את החינוך הזה. בייחוד כשזו מסגרת חינוכית שלא לגמרי מצהירה שהיא תלמד את כל החומר הנדרש בבית הספר הכללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אני מבין ומקבל. לו המערכת היתה מממנת את לימודי הליבה בלבד וכל השאר היה ממומן ע"י ההורים אני משער שליברלים היו יכולים לחיות עם זה מהאספקט ה"אפלייתי" שהיה נעלם. בתור חצי-ליברל (גרשו אותי מהקלוב, אל תשאלו) היתה לי בעיה אחרת עם סידור כזה, שבמידה רבה מתנגש עם עקרונות ליברליים אחרים, כשהחשוב מכולם בעיני הוא הנחלת הפער החברתי לדורות הבאים. חוששני שאתה ואני היינו משקיעים מכיסנו לחינוך הילדים מעבר לתקציב לימודי הליבה הרבה יותר מפועל קשה יום שבקושי גומר את החודש (למרות שההיסטוריה של יהודי ארה"ב עם סדנות הזיעה המפורסמות מוכרת לי, האוירה התרבותית של המהגרים ההם היתה שונה לגמרי). עמדתי בנושא זה נכתבה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא הבנתי למה הנחלת הפער החברתי הוא עקרון ליברלי חשוב. ב. לפחות אני ורוב הסובבים אותי כבר מוציאים מכיסנו לחינוך הילדים הרבה מעות כדי שישכילו מעבר למעט-מדי-שלומדים-בבית-ספר. אז מה ההבדל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הניסוח היה לא טוב. ''הנחלת הפער החברתי'' הוא מה ש''הסידור הזה'' היה עושה. ב. אתה והסובבים אותך מהוים אחוז קטן יחסית של האוכלוסיה הכללית. מתן הזדמנות שווה לילדיו של מי שאינו יכול להשקיע כמוך בחינוך ילדיו הוא בעיני עיקרון ליברלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. בוודאי שזה עקרון ליברלי. אתה רק טענת שבתסריט אחר עתידי שהומלץ כאן יש חשש שמה שיקרה זה זה אי-ההזדמנות-השווה, ואני אמרתי שזה קורה כבר היום, אז זו לא סיבה לפסול תסריטים אחרים מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני חושב שצריך להפלות אותם מבחינה תקציבית? התשובה הקלה היא כמובן: איפה אתה חי? אני חושב שלא צריך לתעדף אותם על פני אחרים. כל נתון שראיתי בעבר, מספר שקופת הציבור מתעדפת את החינוך הדתי והחרדי על פני זה הכללי ומזרימה אליהם משאבים בכל דרך אפשרית. אפשר לומר שצריך להפסיק זאת ולעצור כאן. התשובה היותר מעמיקה וקשה היא שמדינה במהותה עוסקת בגביית מס ובחלוקתו מחדש. באופן טבעי זו שאלה של עדיפויות. השאלה שלך היתה הגיונית בחברה בה הממשל מחליט שאינו עוסק בחינוך מעבר לפיקוח על הדרישות הבסיסיות ביותר (נניח שהילדים לא יהרגו זא"ז). כל הורה יבחר את ביה"ס המתאים לו והממשל יעביר לכולם סכום זהה לכל תלמיד. מעין ליברליזם של laissez faire. המציאות אינה כזו. כל משטר מבין שאזרחים אינם בוקעים מרחם אמם אלא נוצרים במערכת חינוך. קוראים לזה לימודי אזרחות אבל למעשה זה הרבה מעבר לשיעורים עצמם. במדינות רבות, כולל שלנו, המדינה חושבת שהיא צריכה לספק לכל האזרחים חינוך בסיסי שכולל באופן אינטגרלי חינוך אזרחי. קוראים לזה חינוך ממלכתי. ברגע שיש כזו, מימון מערכות חינוך אלטרנטיביות הוא אופציה. בפועל ישנן כל האפשרויות. אפשר לספק מימון מתוקצב פר תלמיד, אפשר לא לתקצב בכלל ואפשר לתקצב באופן מועדף. האפשרות השלישית היא טירוף מערכות. ברגע שאתה מתקצב מערכות עצמאיות, אפילו קרוב לתקצוב בממלכתי, אתה משמיט את הקרקע מתחת לרגלי החינוך הממלכתי. זו ישראל. מערכות עצמאיות יוכלו לסנן תלמידים, לדרוש שכ"ל גבוה ולספק דרישות פריבילגיות ובכך להתחרות במערכת הממלכתית מעמדת יתרון שלא ניתן להתגבר עליה. הצד השני הוא עניין של תעדוף. אם הממשלה חושבת שמערכות חינוך אלטרנטיביות מסויימות שיתוקצבו בצניעות יהוו תחרות למערכת הממלכתית וינערו אותה להתחדש ולהיות תחרותית, זה הגיוני ואפילו ליברלי. אם הממשל סבור שמערכת חינוך עצמאית היא אנטי אזרחית ו/או אירדנטית, הוא רשאי לסגור אותה. זה הגיוני אבל לא ליברלי. הוא רשאי גם להניח לה להתקיים, אבל לא לתקצב אותה. לפעמים זה היגיוני וגם סוג של "ליברלי". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |