|
||||
|
||||
לגבי ב. כל מי שחקר אודות פוטין הגיע לאותה מסקנה- הוא חושב שתכליתה של רוסיה להיות אימפריה, שהתמוטטות ברה"מ היתה תקלה שצריך לתקן1, ושאוקראינה היא חלק בלתי נפרד מרוסיה הגדולה2. כבר בימים הראשונים שלו בהנהגה הוא פתח במלחמת צ'צ'ניה השניה וכעבור מספר חודשים כבש אותה. הוא לא יעצור באוקראינה. אולי גרמניה לא, אבל פולין למה לא? _____ 1 הוא היה קצין קג"ב זוטר בגרמניה המזרחית בזמן נפילת החומה. וזה היה האירוע המכונן (שמא הטראומה) שביסוד הקריירה הפוליטית שלו. 2 אין כזה דבר עם פלסט... אהם, אוקראיני. |
|
||||
|
||||
גם אתה צודק, כפי שאמרה הרבנית מן המשל. אני חושב שאתה מתאר את צורת המחשבה של פוטין נכון. אלא שלצד השאיפות והחזון הפוטיני יש גם מציאות. המציאות היא שמדינות גרורות לשעבר כמו פינלנד, גרוזיה, מולדביה ואוקראינה מנסות להצטרף לנאטו ומדינות נאט"ו כמו פולין, הונגריה, צ'כיה וטורקיה מהדקות את המצור על רוסיה בהצבת טילים אמריקנים ומתקני מעקב על הגבול שלה. המצב באוקראינה אכן קשה מאד. בחירת טראמפ היא איום לא פחות מהמשך ההתקדמות של הצבא הרוסי. אבל צריך לזכור שגורמים לאומנים מפיצים מידע מגמתי על המצב. אוקראינה עדיין קרובה יותר להצטרפות לנאטו מאשר לסיפוח ע"י רוסיה. והדבר האחרון שרוסיה התוססת בדיסידנטים מבפנים זקוקה לו הוא סיפוח בכוח של אומה עויינת של עשרות מיליונים. דוגמה למידע חד-צדדי? ראה כל הדיווחים על חיילים צפ'-קוריאנים. הימור בלתי מבוסס שלי הוא שהצפ' קוריאנים יצטיינו יותר בעריקות מאשר בשדה הקרב. עצם הצורך של רוסיה בסיוע סיני, איראני וקוריאני מלמד עד כמה האיום הרוסי מבוסס על אשליות גדולה יותר מאשר על עוצמה ממשית. רוסיה עצמה היא ענק חולה, בודאי לא פחות מן המערב השסוע בין פרוגרס לריאקציה. עוד דוגמה? באייל צוטט איש מדיה שכתב שהמרחק בין בריסל לאוקראינה הוא יום נסיעה. זה נכון בערך כמו לכתוב שהמרחק בין חיפה לביירות הוא 3 שעות נסיעה. הרוסים מתקשים להתמודד עם הצבא האוקראיני. איך יתמודדו מול צבאות פולין, צ'כיה, הונגריה ושבדיה בשיתוף נאט"ו? כבר ראינו שיש הבדל משמעותי בין ניהול קמפיין של טרור אינטרנטי ובשטח לבין ניהול מערכה צבאית על כיבוש שטח. אותו דבר נכון גם לגבי סין. לגביה התקשורת מתקשה מאד להבדיל בין שאיפה מאד ברורה ואמיתית לסיפוח טיוואן לבין שאיפה לדומיננטיות עולמית לגביה אין שום ראיות של ממש. מדינות רבות מאד מנסות להגדיל את מעמדן והשפעתן. זה לא תופס רק לגבי מעצמות. |
|
||||
|
||||
> מדינות נאט"ו [...] מהדקות את המצור על רוסיה מצור! השם ישמרנו ויצילנו! ומה בדיוק כוונותיהם של הצרים? לכבוש את שדות הגז? להרעיב את האוליגרכים? להפיל את העריץ מהשלטון? ליתר התגובה: הממשל הנכנס בארה"ב יעשה שני דברים: יחליש דרסטית את נאטו וייתן לפוטין תגמול משמעותי על האגרסיה באוקראינה (אפשרות סבירה: אוקראינה מאבדת טריטוריה וסוברניות ביחסי חוץ, משמע אינה רשאית להצטרף לנאטו). החלק השני הוא החשוב. ברגע שנשבר העקרון של הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים שגבולות נקבעים בהסכמה ולא בהפעלת כוח, זה לא רק אור ירוק אלא זריקת עידוד לפוטין להמשיך, והוא ימשיך כי אין לו אלוהים ואין לו אופוזיציה (על איזה דיסידנטים מבפנים אתה מדבר? נבלני היה אחד ויחיד בדורו) וכי נאטו בלי ארה"ב זה לא אותה ליגה ובשלב הזה שי כבר ישלוט בטיוואן ויהיה פנוי לעזור. |
|
||||
|
||||
לגבי השאיפות של סין בטאיוון, אלו נראות לי דומות באופן מפחיד לשאיפות של פוטין באוקראינה מלפני 20 שנה. אולי האובססיה של טראמפ למפעלי שבבים בארה"ב היא מתוך הכרה בכך שהוא לא יהיה מוכן לשלם את מחיר ההגנה על טאיוואן, ואפילו איתות לסינים שיתאזרו בסבלנות עד שיהיה כושר ייצור מספיק בארה"ב. אני מסכים שאין עדויות לשאיפה סינית לשליטה (פיזית) גלובלית. זה מתכתב עם ההיסטוריה של ימי הביניים בהם סין היתה המובילה העולמית בטכנולוגיה צבאית (אבק שריפה!) והוציאה לפועל מפעלים הנדסיים כבירים כמו התעלה הגדולה והחומה הגדולה, אבל לא ניצלה את יתרונה להרחבת האימפריה. לסינים היה צי הספינות והמספנות הגדולות בעולם והיכולת לגלות את אמריקה מאות שנים לפני הספרדים והפורטוגלים, אבל לא היתה להם המוטיבציה. |
|
||||
|
||||
> האובססיה של טראמפ למפעלי שבבים בארה"ב לא מתווכח על מי אובססיבי אבל ה-CHIPS and Science Act זה עבודה של ממשל ביידן (עם תמיכה של המיעוט הלא-MAGA בסנאט הרפובליקאי). טראמפ כרגיל זה הרבה דיבורים והרבה נזק אבל בערך אפס תוצאות (ע"ע פוקסקון ויסקונסין). |
|
||||
|
||||
עוד קו של דימיון לאוקראינה הוא שעצמאות טיוואן תקבע בסופו של דבר ע"י נכונות הטיוואנים להלחם בעצמם עליה. מצד אחד, אני משער שממשלת סין היבשתית לא ממש פופולרית באי. מצד שני, לסינים הפשוטים יש מסורת של להניח לשליטים לנהל את המלחמות שלהם בעצמם ולמזער את המעורבות והסיכון האישי שלהם בעניינים שאינם נוגעים להם. מכאן הביטוי של גנרלים סינים שמשמעותו גנרלים ללא חיילים. בקשר לטכנולוגיה הימית העדיפה של הסינים במאה ה-15, אני רוצה לחזק דבריך. הצי הסיני, למעשה, הושמד באופן יזום ע"י קיסר סיני משושלת מינג. הסיבה לכך היתה הדומיננטיות של מוסלמים סינים בצי הזה. הקיסר חשש מהמשך התפשטות האיסלם לתוך סין. לשריפת הצי היו שתי מטרות. גם צמצום העוצמה השלטונית שבידיהם של סינים מוסלמים וגם בידוד אינסולארי של סין היבשתית מפני השפעות מבחוץ. |
|
||||
|
||||
ואני רואה חובה לעצמי להזכיר פנינה מקומית: דיון 130 סין אמנו, קונפוציוס אבינו. |
|
||||
|
||||
השאלה הקצת מפחידה היא אם הם לא הסיקו מסקנות גרועות מההיסטוריה. דעה מקובלת אצל הרבה היסטוריונים היא שלו הסינים היו מנצלים את היתרונות שלהם הם היו תופסים את המקום שהאירופאים נכנסו אליו קצת מאוחר יותר. אבל אולי מותר לקוות שאוקראינה לימדה אותם קצת צניעות. |
|
||||
|
||||
הסינים בעשרים השנים האחרונות לדעתי הם המדינה, קל וחומר המעצמה, שמכלכלת את צעדיה באופן המחושב ביותר לטווח ארוך. ראה את יוזמת החגורה והדרך [ויקיפדיה] המאוד מרשימה, את התכנון המחושב של אספקת האנרגיה, את תכנית החלל, הכניסה האסטרטגית לייצור מטוסי נוסעים, וההשקעה במחקר המדעי והטכנולוגי. כולם פרוייקטים של עשרות שנים. משהו שהאמריקאים והרוסים עשו במלוא ההתלהבות בשנות המלחמה הקרה אבל נראה שמאז רייגן וגורבצ'ב הם התחילו להזניח. |
|
||||
|
||||
מצד שני אני מקבל ביוטיוב סרטונים לפיהם סין עומדת על סף קריסה כלכלית בגלל שהאוכלוסיה שלה מתכווצת ומזדקנת. |
|
||||
|
||||
"מזדקנת" זה המחיר של "מתכווצת", לא? ומתכווצת זה הטוב החדש. קצת קשה לשנות פרדיגמות ישנות אבל אני לא רואה שאפריקה המתנפחת והולכת עומדת בפני פריחה כלכלית. חוצמזה, יש את הקורונה ואת אלו שיבואו במקומה כדי לטפל בבעיית ההזדקנות. אני בטוח שהרבה סינים לא חושבים שהקטנת האוכלוסיה שלהם זה דבר טוב. למזלם או לחוסר מזלם, זה פחות חשוב מה הם חושבים. מה שחשוב שם זה מה שחושבים כמה אישים בצמרת המפלגה שם וזה ממש לא ידוע לי. (להבדיל ממה שמתרחש במוחו של פוטין שעל זה קל לנחש ולהסכים). יפן כנראה כבר בעיצומו של משבר הנובע מן ההזדקנות של האוכלוסיה, ובינתיים אין גלי מהגרים מיפן לניו זילנד למשל. זה קצת לא נעים ומיזנתרופי להסתגל לחשוב שרוב הבעיות נובעות מכך שיש יותר מדי בני אדם ולא פחות מדי. אבל זה מה יש. אם צריך להמר על קריסה כלכלית הייתי הולך על מדינות שלא מסוגלות להתגבר על ריבוי האוכלוסיה שלהן. |
|
||||
|
||||
נכון. וגם יש דברים שהם ניהלו ממש גרוע - הנדל"ן, לדוגמה. עדיין הם לדעתי דוגמה ומופת לניהול מרכזי, ממש אנטיתזה לבולשביזם של ברה"מ. בעניין ההתכווצות והשלכותיה הכלכליות הגלובליות, זה נושא שמאוד מעניין אותי. אולי אכתוב עליו מאמר. בעניין הילודה את הממשל הסיני כבר נקט צעדים. כבר ב 2015 הומרה מדיניות הילד האחד לשני ילדים, וביולי 21' הוסרו כל המגבלות. עם זאת, משך הזמן הארוך (1979-2015) בו ננקטה מדיניות הילד האחד הביא שינויים חברתיים שלא יהיה קל להחזיר לאחור. |
|
||||
|
||||
מעניין אם מישהו חישב את ההשפעה (החיובית!) של מדיניות הילד האחד הסינית על ההתחממות הגלובלית. ככה בלי לחשב, ב-35 שנה סביר מאד שהיא הקטינה את אכלוסית העולם במיליארד איש בערך. |
|
||||
|
||||
(חיובית - הכוונה מקטינה את ההתחממות, כמובן). |
|
||||
|
||||
א. עם סין צריך להזהר. בזמנו, התלהבתי מאד מניהול מגפת הקורונה אצלם. אח"כ, התברר שהם רמאים לא קטנים והדיווחים שלהם מאוד מבוקרים. (למשל הם חישבו תמותה מקורונה רק לפי מתים שאובחנו בבתי החולים ולא בדקו את כל המתים). ב. התכווצות האוכלוסיה היא אכן תופעה מעניינת שלא נחקרה הרבה. אני נזכר באנקטודה על כך שהמצאת המכוניות נחשבה כהמצאה אקולוגית שתפתור את בעיית הפרשות הסוסים ברחובות. בכל מקרה אני חושב שעדיף לחקור אותה ביפן. שם, אם יש צנזורה, היא עצמית. ג. התכווצות האוכלוסיה צופנת בחובה סכנות לא מעטות. לא הקטנה שבהן היא הצורך להתרחק משלטון ליברלי לעבר שלטון ריכוזי יותר. ללא שלטון כזה, כוחות השוק עשויים לנסות לאזן את הנזקים באמצעות הגירה. כך יבוטלו גם היתרונות של ההתכווצות וגם יוגבר אי השקט החברתי. יפן למשל מתמודדת עם נזקים משמעותיים של הזדקנות האוכלוסיה מבלי שהסדר החברתי מתערער, מכיוון שאין לה אוכלוסיות מהגרים. יש שם קהילת מהגרים קוריאנים. הקוריאנים גם לא בולטים חיצונית וחברתית וגם סובלים מאפלייה סמוייה ופחות סמוייה, הגורמת לרבים מהם לחזור לקוריאה (הדר'). ד. בסין עצמה השפעות ההתכווצות מאד מעוותות. מצד אחד חוסר איזון בין המינים ורמאות ושחיתות נפוצה. מתברר שסינים רבים שעדיין אינם בני 50, נולדו לפני שנות ה-60. מהצד השני התכווצות האוכלוסיה אינה משמעותית מספיק כדי שיהיו לה השפעות כלכליות. גם בעיות האקטואריה של הפנסיה הן מזעריות בגלל הניהול הריכוזי של העניין. מאחר והמדינה כופה "ביטוחי חובה" על כל האוכלוסיה, לא נוצרים כיסים שבהם כוחות השוק הותירו מבוגרים מתחת לקו הרעב ושירותי הבריאות אינם "מופרזים" או יקרים מדי. |
|
||||
|
||||
הכיוון שמעניין אותי הוא מקרו כלכלי גלובלי, או שמא פילוסופי-כלכלי. על קצה המזלג: לפני 400-500 שנה השתנתה תפיסה יסודית של המין האנושי במערב, והחוב הפך את פניו. מהנטל שהוא היה במשך אלפי שנים הוא הפך למנוע צמיחה. בעשרות השנים האחרונות התפיסה הזאת הוקצנה- ממשלות ומועצות מנהלים של חברות ענק רואות בחוב הולך וגדל תנאי לצמיחה. חוב הוא מינוף, וכל עוד אתה מצליח הוא ממנף את ההצלחה. אבל אם חלילה אתה נכשל הוא ממנף את הכשלון. לדעתי עצירת גידול האוכלוסיה העולמית תשנה את הפרדיגמה אני חושב שבדור הבא חוב יחזור להיות דבר שלילי. אבל הקטנת המינוף הפיננסי תיצור זעזועים אדירים בכלכלה העולמית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |