 |
כמו שאמר הפונז, קשה לדעת אם השיקולים של מערכת הביטחון בדבר הקצאת משאבים היו נכונים. בסופו של דבר, יש גבול למה שמדינה קטנה אחת יכולה לעשות, ונראה שההפתעה לא פסחה גם על אירן ורוסיה, להן הרבה יותר קל לדעת מה קורה בתוככי סוריה, ובעיקר מה הלך הרוח בקרב הצבא הסורי (בדיעבד נראה שה.
מה שפחות מתקבל על דעתי הוא שלעולם לא נדע את התשובה על השאלה הזאת, כי מאורעות שאינם עולים בדם לא נחקרים ברצינות, וזאת הפרקטיקה שהיתה נהוגה מימים ימימה, עוד לפני שגם מחדלים שכן עולים בדם לא זכו לועדת חקירה של ממש שתחקור אותם לעומק.
דוגמא ממישור אחר היא שהמשטרה אינה חוקרת תאונות דרכים שלא היו בהן נפגעי גוף. הדעת נותנת שלפחות נהג אחד אשם בתאונה, והעמדתו לדין עשויה להציל מישהו מתאונה עתידית. לטעני כל מוסך צריך להיות חייב בדיווח למשטרה כאשר מגיעה אליו מכונית עם נזקי פח, ו[אם הנהג אינו ממצביעי בן-גביר] יש לפתוח בחקירה כאילו התאונה הסתיימה במוות. אמנם זה יעמיס על המשטרה שעסוקה באיזוק נשים שמחלקות פלייארים בבתי כנסת, אבל לעומת זאת זה עשוי להקטין את העומס העתידי על בוחני התאונות ועל בתי החולים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש