|
||||
|
||||
נכון, הנורמות השתנו. כאשר מישהו דאג אז שהמחבלים לא ייצאו בחיים מהזירה, זה היה בעליל בניגוד לנורמה. גם כשיצר הנקמה בער בציבור היה ברור שמי שעשה את זה, גם אם "עשה לנו טובה", פעל בניגוד לחוק, והחוק קובע. אף אחד לא התפאר בהוצאות להורג. הן נעשו בסתר, ומבצעיהן ציפו שיוקעו ויענשו אם יתפסו. אולי הנורמה הציבורית השתנתה מעט- הרי גם המחתרת היהודית שפעלה בשנות השמונים זכתה לסנטימנט חיובי בציבור- אבל הנורמה השלטונית ודאי השתנתה מאוד. כאשר שרים דורשים שמחבל לא יצא חי מזירת הפיגוע וכאשר אין שום הד למסמוס חקירת ההוצאה להורג של קסטלמן ברור שהנורמה השלטונית השתנתה. אז היה ברור שהחוק קובע. אמנם השלטון עשה שמיניות באוויר כדי לא להעניש את המוציאים להורג ואת מי שנתן להם את ההוראה, אבל אני לא זוכר שמישהו ניסה להוקיע את היועמ"ש זמיר ואת פרקליט המדינה בלטמן על החלטותיהם.1 היום החוק (בגילומם של בג"ץ והיועמ"ש בהרב מיארה) ממותג כפוליטי, ואז מוכפש כמו כל מי שבצד השני. הגזלייטינג שעושים מזה זמן לציבור כאילו שומרי הסף הם הבעיה הוא הכלי לשינוי הנורמות השלטוניות. ______ 1 מעניין ההרכב של בג"ץ שאישר את הפטנט של חנינה לפני משפט- שמגר ובן פורת אישרו, ברק התנגד. זו החלטה אקטיביסטית כי הכלל הראשון במשפט מנהלי הוא שכל מה שלא הותר במפורש בחוק לרשויות השלטון- אסור להן. יוצא שבן פורת היתה במקרה זה יותר אקטיביסטית מברק. מעניין גם מה היה קורה אז, לעומת היום, אם בג"ץ לא היה מאשר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |