בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 17/01/05 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לטרלפאמדורים תחושת זמן טובה משלנו הם חווים את העבר ההווה והעתיד בו בזמן. כל הרגעים בזמן קיימים בכל זמן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
די משעמם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה דומה למה שקורה לגיבור הספר, זה לא כל כך משעמם. הוא קופץ (די באקראיות) בין החוויות והזמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הספר מאד מזמן (והתרשמתי עמוקות) כך שלא זכור לי יותר מדי ממנו. אבל בכל ''רגע'' הם נמצאים בנקודה אחת במרחב-זמן אני מסיר את השאלה. בטעות הבנתי מההודעה שלך שהם חווים את כל המרחב-זמן כל הזמן. המממ, נו, כן בניסוח כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה של אנטילופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפונז הבין נכון שהגיבור נע באקראי מרגע לרגע, אבל איך החוצנים חווים? מי ישורנו? כנראה שהם צריכים להתרכז באירועים מיוחדים כדי לחוות אותם, כמו שאנחנו מתרכזים באירועים מיוחדים, כמו הטיול ההוא לנואיבה או המורה לטבע ביסודי, אבל הרעיון שלך שהם משועממים הגיוני, בספר אחר של וונגוט " הסירנות של טיטאן" עוסק במסר שנשלח מטרלפאמדור לקצה השני של היקום ותוכנו הוא: ברכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |