 |
|
 |
||
|
||||
 |
סם האריס דן בתוצאות הבחירות, הסיבות/האשמה וההשלכות של כהונה שנייה שלו. ימין ושמאל רק חול וחול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סתם הערה אישית: אני מאד מעריך את סם האריס (בין השאר על כך שגנב ממני את הנימוקים נגד רצון חופשי וביטא אותם הרבה יותר טוב ממני) אבל משום מה לאחרונה אני לא סובל אותו ולא מסוגל לראות אותו ביוטיוב יותר מחצי דקה. חסר לי המונח המתאים לתאר את ההרגשה שהוא מעלה בי, משהו מקביל ל"פאסיב אגרסיב" מתחום אחר. אולי "צניעות פומפוזית" או "ענווה יהירה" או משהו דומה. מן הסתם זה רק אני, כי לאחרונה אני לא סובל כמעט כל מה שזז, וגם לא מעט דברים נייחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק אתה. זה אכן הסגנון שלו ואתה קולע בול בתאור. כזה הוא ותמיד היה. אף אחד לא מושלם, אבל אני כן חושב שיש לו גם ומידי פעם משהו מעניין להגיד (ואני פעמים רבות גם לא מסכים, אז מה). לדעתי, בפרק הנ״ל, הוא פוגע בול לפוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |