בתשובה לאביב, 17/11/24 12:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה שואל אם יש הבדל בין רצח לבין גניבת שקית חלב? בודאי שיש הבדל. את שניהם אין ברצוני לעשות ובפרט שאיני רואה את התועלת שבהם. במקום לענות על שאלותיך הנוספות אני מעדיף לעסוק בכישלון ההפגנות א. לענ"ד, ההפגנות נכשלו.את האפקט עשו הסירובים של הטייסים והרופאים. ההפגנות נכשלו מפני שהיו מבוססות על הנחות כוזבות. ההנחה הייתה: העם רוצה, העם מוחה, העם מפגין. אבל בישראל בכלל אין עם. יש כאן שני עמים הנמצאים במלחמת אזרחים (בינתיים בלי נשק חם). ובמלחמת אזרחים לא נלחמים בהפגנות. ב. סמרטוטיץ אמר השבוע משהו מעניין. הוא טען שאינו נלהב לחדש את המהפכה המשפטית, מפני שהטעות שנעשתה בה היתה שהלכו מהר מדי וגורף מדי. לטענת הסמארט המהפכה והשינוי צריכים להיות לאט יותר ומתוך הסכמות רחבות. "אנשים אחים אנחנו", סיכם שר אוצרנו. שימו לב, שהשר עדיין בדפוס היחסים הותיק שהשתרש בין דתיים וחילוניים. הוא מזכיר לי את מה שנאמר על המלכים לבית בורבון: הם לא שכחו דבר ולא למדו מאום. בעיני הסמארט אנו כסילים וחסרי עמוד שדרה שצריך לדבר איתנו בנועם ולשחרר אותנו מערכינו. הוא לא מבין שאנו נאמנים לערכינו ואין בכוונתנו לבגוד בהם. ולכן, עם הכסילים האלו אין מה לדבר. עלינו להוכיח להם שאין בכוונתינו לוותר על ערכינו ולא נשתף פעולה עם שלטון הרומס אותם. ועל כן nationwide non-cooperation movement. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. מסכים. ב. זה כבר דיון שהוצאתי את עצמי ממנו משום שהחשש שלי מהצפוי למדינה שלי הוחלף בסנטימנט של השלמה לגבי הצפוי למדינה שלכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אז זהו שאין כאן בכלל עניין של דאגה למדינה שהיא שלנו או לא שלנו. אין כאן אפילו עניין של דמוקרטיה ומה שאחרים חושבים בכלל לא מעניין אותנו. גם אם אין לנו אלטרנטיבה למדינה הזו, אין בכוונתנו להמיר את ערכינו או לשתף פעולה מרצוננו עם רמיסתם. אני חושב שעלינו לדבוק באנושיותינו מפני שאנו לא מכירים שום אפשרות אחרת. זה כבר לא ויכוח על איזה קויזלינג יבחרו אוייבינו להעמיד בראש. הויכוח הוא על היכן עובר הקו של יהרג ובל יעבור אצל אדם שמכבד את האנושיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. גם איראן מלאה באנשים שלא מחבבים את המשטר ומשתדלים לא לשתף איתו פעולה עד כמה שניתן. להיות רוח רפאים חסרת חשיבות במדינה לא לך זה גם סוג של הגירה, גם אם גיאוגרפית אתה נשאר באותו המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. עצוב אבל מובן. בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופאים סירבו? לְמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לנסח בצורה מוצלחת יותר. שמעת אולי את שר אוצרנו המבטיח פתיחת בתי ספר לרפואה ברייכמן, חיפה ומכון וייצמן? אני יודע שיש בישראל מחסור ברופאים לא מהיום. אבל הסמארטיץ נשמע לחוץ משהו. המחסור ברופאים נובע בין היתר מן ה-% הגבוה של תלמידי רפואה בארץ שעובדים בחו"ל. ע"פ השמועה מספר הרופאים המהגרים מישראל רק הולך וגובר. לטעמי זו צורה של סרבנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדת קודם בין הגירה לסרבנות, ואני מסכים שאלו דרכים שונות מאוד להתמודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. רק שזה מצריך הסבר מסובך יותר שרק מטשטש את הטיעון. אנסה לנסח את הטיעון באופן אחר: ההפגנות לא עשו רושם על הממשלה משום שהמפגינים ממילא אינם מצביעים עבור הקואליציה. מה שכן עשה רושם זו ההתנגדות הגורפת פחות או יותר בקרב שתי אוכלוסיות: הטייסים והרופאים. ואלו הן שתי קבוצות חיוניות, בין אם הם מצביעי הקואליציה ובין אם לא. ליתר דיוק, אציין שמן הסתם ההפגנות הגדולות כן עשו רושם גם על אנשים מסויימים בקואליציה. אלא שרוה"מ כנראה יודע שממשלתו בנוייה על פאנאטים שיהיו מוכנים להתאבד פוליטית בשם דעותיהם (כמו לעניין זה לוין ורוטמן) ולכן הממשלה בד"כ מתיישרת ע"פ הקיצון. BB בשלב זה מן הסתם שכנע עצמו שהdeep state רודף אותו ולכן הוא מאמין באותם דברים כמו הפאנאטים. ההבדל הוא שהוא בטח לא מוכן להתאבד פוליטית בשביל זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |