 |
|
 |
||
|
||||
 |
במזרח התיכון אכן יש משחק שחמט בין ישראל לאיראן, אבל כדי לנתח את מה שקורה במשחק הזה, לא צריך לנתח אותו כאילו מדובר במהלכים מחושבים של Grand masters. כשניגשים לניתוח עם גישה כזאת, לדעתי, רק מתבלבלים ולא מבינים מה קורה. זה גורם לתחושה שרב הנסתר על הגלוי ולדעתי בטעות, כי זה המוצא האחרון של המוח שלנו למצוא סדר בדברים. אז ממציאים ״חומר אפל״ וזורקים אליו את ההיגיון והשכל הישר של השחקנים. לי נראה שזה יותר דומה לפינה של הבחור החביב לוי רוזמן מ Gotham Chess בו הוא מנתח משחקים של שחקני שחמט ברמה מאוד נמוכה ומנסה לנחש את ה elo שלהם. אתה רואה בלאנדר של צד אחד, אבל רואה שזה לא מסיים את המשחק (כפי שמצופה אחרי בלאנדר קולוסאלי) כי הצד השני לא יודע לנצל את הבלאנדר ועושה בלאנדרים משלו כתגובה והמשחק הכאוטי ממשיך ומתארך. גם מערכת עצבים של תרנגולת בלי ראש מנסה לעשות את המקסימום שהיא יכולה כדי להיטיב עם התרנגולת כשאותה תרנגולת רצה בלול. אפשר לנתח תרנגולת שכזו תחת ההנחה של סוכן רציונלי, אבל ההצלחה תהיה מאוד חלקית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(הבעיה שמשווים מלחמות לשחמט זה שעלולים לשכוח ש(1)המזל משחק תפקיד לא פחות חשוב מהכישורים של השחקנים וש(2)בנוסף לאפשרויות של נצחון השחור, הלבן או פת, קיימות האפשרויות של נצחון לשני הצדדים או הפסד לשני הצדדים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בוודאי. כל מה שאמרת וגם יש ריבוי שחקנים. חוץ מזה גם כל ״שחקן״ הוא לא באמת שחקן יחיד אלא קונגלומרט של מאבקים ואינטרסים פנימיים שונים ומשונים שמגדירים את מה שה״שחקן״ עושה. אני חושב שהדימוי להתנהגות של מערכת עצבים של תרנגולת חסרת ראש שרצה בלול די קולע לתאור כל שחקן במלחמה המטומטמת הזאת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא יודע, לפחות צד אחד יותר מזכיר לי ראש חסר תרנגולת, והראש הזה כבר כשנה משיג את מטרותיו בצורה מזהירה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. התנהלות ראש הממשלה שלנו תמיד היתה ותשאר כזאת של אלגוריתם חמדן שמתמרן מבעיה אחת שהוא יצר לעצמו על ידי יצירה (לנו וגם לו עצמו) בעיות נוספות. מעשה הלולינות הזה הוא אמנם מרשים וזה מפגן וירטואוזי של קפיצה ממלכודת למלכודת, אבל החמקמקות הזאת ויכולת האלתור הצלופחית הזאת היא לא סימן לחוכמה. ביבי תמיד היה ותמיד יהיה איש מטומטם שלא ברא השטן. היצר הדפוק שלו חזק מהפעלת שיקולים רציונליים. כל הקריירה הפוליטית של מלאך החבלה הזה היא מאבק אחד גדול של איש טיפש שמנסה לצאת ממלכודות שהוא שם לעצמו. פול גז בניוטרל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה הוא כל כך מצליח להחזיק במשרתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שאין לו כשרון. יש לו. 1) יש לו כשרון ספציפי ו - Muscle memory פוליטי שכל יעודו הוא ניצול משברים והפעלת כל האנרגיה בהשרדות לעוד כמה רגעים בשלטון (תמיד בצעד/שניים קדימה בשיטת כיבוי שרפות והצתת אחרות, גם אם אלו מזיקות גם לו ומקשות גם עליו). לא כל כשרון מבוסס על יכולות להפעלת שיקולים רציונליים, חשיבה ליותר מצעד אחד קדימה, חישוב אסטרטגי ושיקולי עלות/תועלת לטווח רחוק. גם לוליין בקרקס שהוא אלוף בלשמור את הכדורים באוויר (בזמן שהוא גם הולך על חבל דק) הוא כשרוני במשהו, אבל להיות חכם או נבון זה לא תנאי הכרחי למקצוע. 2) בעיות בחברה הישראלית שלא קשורות בכלל לנתניהו. אם וכאשר נתניהו ילך, חרצוף אחר יצוץ כדי לנצל את הבעיות הללו שלא ילכו לשום מקום. זה לא הוא שהוא ענק. זה עמנו שהתמלא בגמדים. השארות נתניהו בשלטון זו לא איזו מידה טובה שיש בו. זו סתם תעודת עניות לחברה הישראלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |