בתשובה לאריק, 13/11/24 9:02
שאלה לגדעון לוי 774205
עוד יותר גרוע. זה לא נגד ישראלים דוקא. בבלגיה שלשום ב"נוער" הערבי תקפו חרדים על אותו סטייל free Palestine swastika.
הענין הוא שהשנאה גרמה לסכסוך, משנת 1913 (ה-‏8 בנובמבר) כשהשייח' סולימן אל-טאג'י אל פארוקי כתב בעתון 'פלשתין' שיר עם רעיון מהקוראן ממוזג במוטיבים אנטישמיים. והפרו נאצי ג'אמאל על חוסייני הסביר ב-‏1948 מדוע הערבים מתנגדים למדינה יהודית, כי זה יפריע ל-'גזע הערבי' בהומוגניות. זו אותה שנאה שמיל ע'ורי בבטאונו השבועי Arab Federation ב-‏7 ביולי 1934 שהערבים אוהבים מאד את היטלר (בובמבר אותה שנה הבריטים סגרו עיתונו), וב-‏23-במאי 1937 הניו יורק טיימס כתב ש'כל' הערבים בא"י חוגגים את יום הולדת מוחמד עם תמונת היטלר, ובאותה שנה הקונסול הגרמני ולטר דולה כתב שהיטלר נערץ על כל הערבים, והידוע לשימצה גבלס שר"י כתב כך שנה אחרי זה. כך גם היה הסקר שסארי סככיני עשה בירושלים בפברואר 1941. כמו כן דו"ח הסי.איי.אי ב-אוגוסט 1942 שרוב הערבים הם קיצוניים ומייחלים לרומל שיגרש את היהודים, וכך העיד אחמד שוקיירי בספרו ב-‏1961 שהם התפללו והריעו להיטלר, ופארוק קדומי של אש"ף הודה ב-‏2013 שהם תמכו בנאצים כי שניהם היו נגד הציונים.
ומעשהו חשב שהצלבי קרס והמיין קאמפף שמה הם לא בשיגרה? כמו כן, מיכה קובי אמר בלוס אנג'לס לפני כמה חודשים, שיחיא סינואר שר"י חילק הרבה מיין קאמפף לילדים בשנות השמונים, ומאלה יצאו הנוח'בה...
שאלה לגדעון לוי 774208
תודה. תטל"א.

ניטפוק קטן- ב 1913, תחת השלטון העות'מאני, עוד לא היתה לאומיות ערבית בישראל.
שאלה לגדעון לוי 774212
האפוריזם הידוע המצוטט מהרקליטוס האפל אומר "אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים". והנה ההוכחה שאפשר: תגובה 759445
פעם היא איילת, פעם היא ענת ותמיד היא/הוא סוג של טרול.
שאלה לגדעון לוי 774213
זה לא משנה. לשנאה יסודות מוקדמים יותר בחברה הערבית .
זה אפילו יותר רלוונטי להבנת העניין.
קיבלת סקירה מעניינת חשובה ורלוונטית.
שאלה לגדעון לוי 774216
גם בחברה היהודית, ואפילו מוקדמים יותר.
אבל זה לא היה מה ששאלתי, ולא את מי ששאלתי.
הסקירה חלקית ומגמתית. את ההיסטוריה אני מכיר.
הערבים הם לא הראשונים ששנאו יהודים.

אבל אם כבר מדברים על שנאת יהודים:
מרוב שאנחנו רגילים ששונאים אותנו, אנחנו מתייחסים לזה כנתון. כחוק טבע. פרעה, המן, אדריאנוס, היטלר.
אנחנו מאמצים את הקורבנות. נראה לי לא טוב לפרש כך את העולם.
לא ראיתי, למשל, פניה פומבית של ממשלת ישראל לממשלת הולנד (אולי זה הלך לי לאיבוד בשטף החדשות) שדורשת ממנה לשמור על ביטחונם של אזרחים ישראלים המבקרים במדינה.
אילו היו אלה צרפתים או איטלקים שהיו מותקפים כבר היתה איזו התנצלות פומבית כלפי המדינה שאזרחיה הותקפו.
אבל לנו זה טבעי שנותקף, לא יוצא דופן. לכן הדגש בתקשורת הוא על התקרבנות ולא הסתכלות על האירוע כיוצא דופן, על מנת שלא יחזור. הסתכלות כזו כאילו מזמינה אותו לא להיות יוצא דופן, אלא נורמה חדשה.

יש איזה דיסוננס בין היהודי הקורבן תמיד לבין הישראלי הזקוף והלא מתנצל. רבות דובר על כשלון ההסברה שלנו בשנה האחרונה. אולי הדיסוננס הזה מפריע לנו לבנות נרטיב חד משמעי. מצד אחד קורבנות נצחיים, מצד שני צודקים וחזקים. קשה לשני הנרטיבים האלה לדור בכפיפה אחת.
שאלה לגדעון לוי 774219
א. "הסקירה חלקית ומגמתית" - יכול להיות (קטיף דובדבנים), אבל מישהו עשה כאן עבודה די יסודית
335 רפרנסים
ב. אני חושב שכל מיני פוליטיקאים הולנדים (ראש העיר) התנצלו כבר כמה פעמים.
פרסום השיר האנטישמי בנובמבר 1913 ב'פלשתין' 774250
לגבי פרסום השיר האנטישמי בנובמבר 1913:

ויסטריץ':

בני מוריס:
ובאמת התורכים סגרו את העיתון "פלשתין" כמה חודשים לאחר פרסום השיר ב-אפריל 1914 ( for inciting racial hatred), אבל האנגלים התירו אותו שנה לאחר מיכן ואפילו מתון ערבי, חבר של שמואל טולקולבסקי, התריע נגד זה לפני המהומות שב-‏1920.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים