בתשובה להפונז, 13/11/24 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא רואה הבדלים בין רצועת עזה שנמצאת בלב המדינה עם אוכלוסיה שמזדהה עם מטרות החמאס במלואן ומהווה עתודת מילואים לחמאס, עם גבול פרוץ למצרים שמכניס תחמושת ועם קבלות מוכחות לטבח אזרחים נשים וטף - לבין ; ארגון צבאי הממוקם רק בחלקו הדרומי של מדינת לבנון, שלא כל האוכלוסייה רואה את מטרותיו עין בעין ואפילו נמצאת מולו בעימות אידיאולוגי ודתי (הנוצרים ) - מה שלא יתכן ברצועת עזה חסרת הסבלנות לכל מי ששונה ממנה- ושנמצאים על גבולות רחוקים מלב המדינה. אתה משווה שיעים מתוחכמים לסונים פסיכופטים שמתוייגים בעולם הערבי כמשתפים עם השיעה הכופרת? דנ 1. טרם נחתם הסכם וגם אם הוא יחתם הוא יהיה מבוסס על הרחקת החיזבאלה לפחות 10 ק״מ מהגבול, מה שאין כן אם החמאס שמבקשים ודורשים עם ערבויות שתצא מכל הרצועה ללא כל התרחקות מהגבול. דנ 2. יאיר גולן , זה לא הוא שמסרב להסכם רגיעה עם לבנון בעוד שהוא כן מוכן להסכם תבוסה עם ארגון החמאס? יש לך הסבר למה להסכם עם מדינה ריבונית יאיר גולן מתנגד אבל להסכם עם ארגון טרור רצחני ששיסף גרונות ילדים הוא כן מוכן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אענה שאופן משעשע - בהינתן תיוגי כ"שמאלן" כאן - השיעים, הסונים, יו ניים איט, ישמחו לשחוט אותנו ואת ילדינו בכל יום שיתאפשר להם, מתוחכמים או לא, עשירים או עניים. מה שעוצר אותם1 זה שהם לא יכולים, לא שהם לא רוצים. ולכן חיזבאללה מסוכן לא פחות מהחמאס ברמת הרצון, וכרגע ברמת היכולת - מסוכן הרבה יותר. אלה נבלות ואלה טרפות. ועדיין - גם מולם, למחדלים יש מחיר ולהישגים יש מחיר, וכרגע (כבר חודשים) המחיר של אי-ביצוע עסקת חטופים גבוה הרבה יותר מהאפשרות השנייה. אף אחד לא חושב שהגבול מול עזה ישקוט 40 שנה אחרי עסקה, אפילו לא 40 יום. ב-40 יום לא משקמים את מה שהרסת כבר שם. 1 בסדר, את ה"פלגים הקיצוניים" שמהווים עשרות אחוזים מהאוכלוסיה הרלבנטית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דיאלוג המציאות תישאר בלתי אפשרית והסיכום יהיה קצר - אכלנו אותה. האיראנים שכללו את חטיפת בני הערובה האמריקאים - שלא הצליחו לחלץ אותם - וקלטו את הפוטנציאל הישראל ועשו all in על החוליות הישראליות החלשות בגבול העזתי. לאיראן יש 20,000 בני ערובה שישלמו את המחיר ביום מן הימים. איך מדינות דמוקרטיות יכולות להתמודד עם מדינות לא דמוקרטיות בנסיבות אלו ? ברור הוא שמדינה לא דמוקרטית הייתה גובה מחיר שמראש הייתה מאלצת את החוטפים להחזיר את החטופים. ניצול הדמוקרטיה שלא יכולה ולא רשאית להתגונן, היא אנומליה מוחלטת של זכות ההגנה לחיים. ולכן - אכלנו אותה ובענק. על כל חטוף - ישראל יכולה לשכוח לקבל עיסקת חבילה, על כל חטוף המחיר יהיה בלתי אפשרי - ארגוני הטרור ישתו לנו את הדם, יסכסכו בנינו, יפרקו אותנו, יגרמו לנו להיות יותר פסיכים ממה שאנחנו, יאלצו אותנו לעשות מעשים לא רציונליים, ולא מן הנמנע שיצליחו אפילו להביס אותנו במוקדם או מאוחר. עד היום לא הבנתי מה המחיר שמדינה/חברה יכולה ומסוגלת לשלם על בני ערובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לשים צבא חזק על הגבולות ולא להפנות את רובו למקומות פחות חשובים? אולי זה היה מונע כמה (מאות) חטופים? ואכן - ב-7 באוקטובר אכלנו אותה, אבל חלק מהחוזה בין המדינה לאזרחים זה שלא את כל המחיר הם צריכים לשלם המנהרות בעזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |