 |
אני הולך ומשתכנע שבציבור שלנו (אסמול) ישנו דיסוננס קוגניטיבי בכל הנוגע למושגים, עם, ציבור וכיוב. את העם הישראלי הוציא להורג BB. יש כאן לפחות 3 עמים (ימין, אסמול, ערבים). התפרים המחברים את הקבוצות הללו פרומים לגמרי והמושגים של מדינה, חוק, אזרחות מתרוקנים מתוכנם ומוחלפים בסיפורי מורשת ואבנים קדושות.
לאמירה שרוב העם חושב שראש האופוזיציה פחות מתאים להיות רוה"מ אין שום משמעות עקרונית. (ממילא בשיטה שלנו העם לא בוחר את רוה"מ, ע"ע בנט).
אצל העם הימני ב-90% BB הוא המלך ואצל עם אסמול אפילו מנסור עבאס טוב ממנו. תפסיקו לחשוב על ה"עם" ותתחילו לחשוב על מלחמת אזרחים.
אני דברתי על אלו ש"יש לי חברים ערבים" אבל מצביעים ל-64. וכשהתוצאות מגיעות בדמות רוה"מ שאינו מסוגל להסתדר עם שרהב"ט שלו, אפילו בזמן מלחמה, הם רוחצים בניקיון כפיהם ומסבנים עם ואטאבוטיזם.
ה"עם" שלנו לא הצביע ל-BB, יצא להפגין בהמוניו, כותב ומתבטא, לעתים באופן בוטא, כנגד המלך וחצרו, ןאתה בא להאשים אותו בכך שאינו מצליח לגרום לעם השני לנהוג כפי שאנו רוצים? האם אנחנו גרמנו לסינוואר להצית את חגורת האש שסביב ישראל? האם אנו המלכנו את יחריב לוין והשמחה שלו? האם אנו בדומה ליודו-נאצים מתכחשים לאחריותינו לסבל ולמוות ברצועת עזה?
דון קישוט הוא "האביר בן דמות היגון". האם זו דרישה סבירה מעצמנו להיות דון קישוטים. עלינו להקפיד יותר על מה שאנחנו עושים ומה שעושים לנו ולא להכות על חזינו, כאשר בני העם האחר אינם עושים כרצונינו. במלחמת האזרחים הזאת, השאלה אינה מה צה"ל עושה בעזה, אלא מה אנו מוכנים לעשות ומה לא. ברגע שיתבהר שמטרת ממשלת ה'64 היא ג'נטריפיקציה של רצועת עזה, זה יהיה רגע ההכרעה. אין זה מתפקידנו לומר לממשלה מה לעשות עם החטופים או מה לעשות בעזה. זו חובתנו האנושית לקבוע מה אנו לא מוכנים לעשות שם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש