|
||||
|
||||
לי זה לא ברור בכלל. האוכל שאני אוהב רחוק מאד מהאוכל שעליו גדלתי. כנ"ל המוזיקה שאני אוהב ושומע. _____ למען הבהר ספק - אני קראתי "ילדותנו" כ"גילאי 0-13 וההשפעות שקיבלנו בבית מההורים והמשפחה". לכן תחומים שבהם התגבשו העדפותיי בשנות התיכון ובהשפעות חיצוניות נחשבים אצלי כמושפעים מגילאים אחרים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאתה יוצא דופן... אבל כמה רחוק זה רחוק? אתה מתכוון שגדלת על שניצל ואורז והיום אתה אוהב סושי או שאתה מתכוון שגדלת על מקדונלד והיום אתה אוהב דוריאן? האפשרות הראשונה נשמעת לי מתאימה לאיך אני רואה את הטעם של בני האדם, השניה תפתיע אותי (לא שזה לא יכול להיות, אבל נראה לי שזה חריג). (לגבי מוזיקה, אני די בטוח שאני לא מבין מספיק על מנת לשאול את השאלות המתאימות - גדלת על הביטלס והיום אתה אוהב את רדיו הד? גדלת על הגבעתרון והיום אתה אוהב את אום כולתום?) _________ הנקודה היא לא שתאהב את מה שגדלת עליו, אלא שמה שגדלת עליו יתן לך פרמטרים במסגרתו תוכל להעריך אוכל, פרמטרים בהם תוכל גם למרוד (גם דתיים יוצאים בשאלה לפעמים), ואותם תוכל להרחיב (פעם דתיים אמרו שלאנוס זה רע), אבל אני מניח שהם ישארו קיימים במשך חייך בצורה כזאת או אחרת. |
|
||||
|
||||
גדלתי על שניצל ואורז וצ'יפס ועוף ותפוחי אדמה ובשר (ששנאתי) והיום אני אוהב סושי והודי ואסייתי וסטייקים ועוד הרבה דברים שלא היו קיימים בשולחן המשפחתי שלי. מוזיקה - גדלתי על מוזיקה ישראלית של פעם (נעמי שמר וכו'), אכן עם הפצעה של כוורת ושלום חנוך המוקדם. ובתיכון גיליתי את הרוק והבלוז והפרוג והגיטרות וחבריהם. הכל לועזי. באוסף הקסטות שלי יש תקליט אחד בעברית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |