 |
|
 |
||
|
||||
 |
פלוס היתרון של ביזור הכח. בתיאוריה דיקטטור נאור או ממשל אוליגרכי יכולים כנראה לקדם את המדינה הרבה יותר, אבל הטבע האנושי (...הלא סינגפורי) מוביל לכך שבמוקדם או במאוחר השלטון מסתאב והנאורות הופכת לקידום עצמי. הייתי אומר שחוזקתה של הדמוקרטיה טמונה בפרגמנטציה הזו, אולי אף יותר מיכולתו של כל אזרח להשפיע על השלטון; כך, אף גוף ואף אדם לא מקבל כח אבסולוטי. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |