|
||||
|
||||
חוצמזה יש הפרזה רבה בתאור ה"הצלחה" האיראנית במטח הטילים מס' 2. כל ההסתרות והניסיונות לגמד נזקים בצד שלנו, אינם אלא ביטוי של השקרנות הנורמטיבית של אנשי צבא. בסה"כ יחסית להיקף המטח, הנזקים לצה"ל היו שוליים וכמעט חסרי השפעה. זה שטילים רבים התפוצצו בשטחים פתוחים זה feature, לא באג. נא להשוות לנזקים של בורקאן אחד במג'דל שאמס, כטב"ם אחד בבא"ח גולני. המתקפות הישירות מאיראן היו מעשה של כסילות גמורה ופתחו את הדרך בטווח הארוך להשמדת אינטרסים חיוניים של איראן, גם ע"י מדינות שיש להם טייסות של מפציצים כבדים. בצורת המחשבה שלי זה לגיטימי לחשוב שצה"ל משקר בנוגע ליכולות ההגנ"א שלו, אבל בכל ראייה רציונלית היה צריך להבחין שליכולת הזו יש כבר מספיק ראיות עובדתיות שאינן מסתמכות על הבטחות, הצהרות ויח"צ של התשלובת התעשייתית-צבאית. כל זה מחזק את הסברה שבמקרה זה, היה עדיף שישראל היתה מבליגה, נמנעת מתגובה ישירה באיראן ומתמקדת בהמשך הפגיעות בחזבאללה (בפרט ביחס להיקף התגובה). ודוק: שימו לב להבדל שנסדק בין טובת ישראל לבין טובת ה-64 ונבחרם. לפחות הייתי מצפה להודאה שלBB אכן אין עניין בשלב זה להרחיב את השבר בינו לבין הממשל הדמוקרטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |