בתשובה למנחם, 30/10/24 21:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע, שמעתי שהאזרחים שם לא מרוצים. אבל זה באמת לא מספיק, גם אצלנו זה לא עובד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד, שמעת לא נכון. איראן הרבה יותר דומה לישראל ממה שנוח לישראלים לחשוב. איראן מגוונת מאד מבחינה אתנית והדת המוסלמית-שיעית היא המכנה המשותף החזק ביותר שיוצר את ה"עם האיראני". כמוכן יש כ-25% כפריים שהם גם מסורתיים יותר וגם נהנים מסבסוד כלכלי עמוק של המשטר. מה שאומר שיש שם קבוצה חזקה מאד של תמיכה במשטר. סיפורי המעשיות, לפעמים של יוצאי איראן שאתה שומע הרבה במקומותינו, מייצגים מגזרים שונים בחברה שאינם אוהבים את המשטר (חילונים עירוניים ממעמד בינוני פלוס, מיעוטים אתניים, נאמני השאח). נראה לי שבאופן דמוקרטי יש רוב באיראן שאינו מזדהה עם השלטון. אבל כפי שראינו לא מדובר בגוש הומוגני המצליח לאחד כוחות כדי להפיל את המשטר. לכן המשפט המסיים שלך, קולע ביותר ממובן אחד. להערכתי, הרפובליקה האיראנית תיפול רק במצב של התמוטטות כלכלית שתפגע באופן קשה בקבוצה הגדולה מאד של האוכלוסיה הענייה בערים. יש כמובן כל מיני תסריטים שאין דרך לצפות אותם מראש. אבל צריך לזכור שלניסיונות להפיל שלטון מבחוץ בנסיבות המתאימות יש רקורד לא טוב (אפגניסטן, עיראק, לוב, סוריה, לבנון, תימן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרשימה בסוף התגובה שלך אפשר להוסיף את איראן עצמה, לא? (מוסאדק) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפיכה שהפילה את מוסאדק הונהגה על ידי גורמי פנים, שרק חלקם הופעלו על ידי גורמי חוץ. מוצאדק הלאים את חברת הנפט הבריטית והם, בתגובה, פעלו ליצירת חרם כנגדו. התוצאה הייתה משבר כלכלי במדינה. ההתערבות האמריקאית החשאית פעלה בראש ובראשונה כדי להעמיק את המשבר הזה וקריאות מחאה נגד המשטר שהיו נגדו. בכך הם הפעילו מסורת של כמה הפיכות דומות שהיו באיראן של העם (או לפחות: אוספי האליטות) נגד השלטונות. מהבחינה הזו זו הייתה התערבות מוצלחת למדי. בעקבותיה השאה נשאר בשלטון עוד עשרות שנים בכוחו שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרכים נוספות לראות זאת. ה-CIA הדיחו את השאח והעלו את בנו בשליחות חברות הנפט. החשש מסוציאליזם מהפכני בנוסח נאצר (של מוסאדק) היה משני בחשיבותו. בסופו של דבר השלטון האוטוריטטיבי של השאח הצעיר, נוחו עדן, לא עשה טוב למערב, בכך שבעצם יצר את התנאים לעליית חומייני. מוסאדק היה בעל נטיות סוציאליסטיות, אבל אני בספק רב אם שלטונו היה מתפתח בכיוון דמוי נאצריסטי. מוסאדק רצה להלאים את תעשיית הנפט. לא להפוך לבן חסות של בריה"מ. ואם כבר, גם עליית חומייני, היתה במידת מה סוג של התערבות מערבית שלא עלתה יפה. חומייני הרי ישב בצרפת ומשם הגיע לאיראן, כדי להפיל את השאח.מדינות המערב, שהחלו לדאוג מן ההשפעות השליליות של האבסולוטיזם של השאח, שגם טפח וגם דיכא את החוגים האקדמיים בארצו. שוב המחשבה היתה כנראה שאנשי הדת יאזנו את הנטיות השמאליות של ה"פרוגרסיבים" בני הזמן. התוצאה היתה שהפרוגרסיבים והדתיים שתפו פעולה בהפלת השאח, עד שהצבא הכריז על נייטרליות ואפשר לחומייני להיפטר מ"שותפיו" לשעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיאיאיי קנה עיתונאים שילכלכו על מוסאדק, כל מיני fake news. הוא גם מימן קבוצות דיסידנטים. נסיון ההפיכה דעך ועמד להכשל, אבל פתאום קבוצה של קציני צבא שלחה טנקים אל מעונו של מוסאדק בדרישה שיתפטר, וזה הצליח. כך מתארים בדוקו "הפצצה והמלחמה הקרה" שאני צופה בו בנטפליקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה לפני שהמציאו את ינון מגל וברדוגו, ולכן נכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו, תודה. איש מרתק המוחמד מוסאדק [ויקיפדיה] הזה. מתברר שמה שסברתי היה שגוי לחלוטין (השאח הצעיר כבר היה שאח לפני הפלת מוסאדק) . לאיש היה פוטנציאל לא רע להפוך לנאצר נוסף וגם מערכת הקשרים שלו עם אנשי הדת והקומוניסטים האיראניים היתה סבוכה ממה שידעתי. הצבא האיראני היה כלום ושומדבר לפני עידן השאח והופתעתי שבכלל היו לו טנקים. (טנק ירה על ביתו של מוסאדק ולא טנקים), אבל יש הבדל תהומי בין היכולת של צבא בשדה קרב קונבנציונלי לבין יכולתו להשפיע על הפוליטיקה הפנימית. החלק בו צדקתי הוא שהצבא האיראני לא יכל בכוחות עצמו להפיל את מוסאדק. מה שהפיל את מוסאדק היו ההפגנות והמהומות ברחוב. הגנרל זהאדי (רוה"מ מטעם השאח) לא יכל לתפוס את השלטון בהפיכה צבאית. נדרשו לו הארגון והתמיכה של ה-CIA, BP ששיחדו והסיתו את ההמונים להתפרע ברחובות. כל ההפיכה אורגנה ע"י איש ה-CIA, קרמיט רוזוולט, שהיה המוציא והמביא של מדיניות ארה"ב במזה"ת במשך עשרות שנים. הוא היה ממשפחת רוזוולט המפורסמת אבל מהצד של טדי רוזוולט (נכד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(''קרמיט'' כשם פרטי של בן אדם אמיתי.) (כן, אני יודע, לא היו קוראים כך לחבובה אלמלא, ובכל זאת.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את תדי רוזבלט ו-Teddy Bear? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טדי היה מוכר לי מאז ומתמיד כשם של אנשים אמיתיים, אז אין את האפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלי זה כך. ולכן תהיתי תמיד על האסוציאציה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב על זה הפוך: שמות של ידוענים בשר ודם שהופכים לדמויות fiction. טדי הדוב המצוייר לגמרי קבל את שמו מן הנשיא הידוע גם כאבי הפארקים ושימור הטבע בארה"ב (וגם כצייד, שילוב שהיה אפשרי בעבר הרחוק). אבקש סליחתך שאני מפליג באסוציאציות, בתקווה שזה לפחות ישעשע אותך כחובב שמות מיוחדים. מסיבה שאפרט בהמשך, קרמיט "קים" רוזבלט II, מזכיר לי את הגנרל דאגלס מקארתור גנרל חמישה כוכבים בצבא ארה"ב. מדובר ב-4 דורות של אנשים ששמם היה שילוב כלשהו של השמות דאגלס וארתור. השושלת התחילה באביו של גנרל מפורסם במלחמת האזרחים והסתיימה בקול ענות חלשה של ארתור מקארתור IV, בנו של הגנרל הידוע, שהיה מוזיקאי לא ידוע, לא עמד במשקל השם והחליף אותו. כמוהם גם שושלת קרמיט רוזבלט מונה 4 דורות. אביו נקרא באותו שם ולכן קים רוזבלט נקרא גם קרמיט רוזבלט ג'וניור. לקים דנן יש גם בן ונכד הנושאים את אותו שם. אני לא יודע אם, ג'ים הנסון, יוצר החבובות, שמע על קרמיט רוזבלט, אבל סביר להניח שכן. הרוזבלטים מניו יורק הם משפחת אצולה פוליטית בארה"ב (כמו הקנדים של מסצ'וסטס). כמו הקנדים, גם הרוזבלטים, רובם ככולם בוגרי הרווארד. במחשבה שנייה, לקט הטריוויה הקטן הזה נשמע משעשע רק אחרי ביקור רביעי היום בממ"ד. מי יתנני ציפור עוף קטנה ואאוף לי להיאניס פורט, MA או הייד פארק, NY. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הערך הוויקיפדי על הצפרדע, מקור השם לא ברור. השם היה אז נפוץ יותר. נראה שהמועמד המוביל הוא דווקא איזה קרמיט קלמן כהן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |