|
||||
|
||||
איראן עומדת מאחורי 4-5 החזיתות האחרות ולכן פגיעה בה תשפיע על כל החזיתות האחרות.. הגישה הזאת של להימנע מעימות היא מה שהוביל אותנו לחיזוק החזיתות נגדנו עד השביעי. מבחינה של תעסוקה מבצעית, מדובר בחזית מרוחקת ולא תהיה לזה השפעה כל כך גדולה על הכוחות בחזיתות האחרות, בלי קשר לנזק העצום שיכול להיות למלחמה של ממש מול איראן.. בנוסף, גם לדב, מציע להמתין שהכל יתבהר, תהיה לנו הערכה טובה יותר של הנזק שגרמנו. ייתכן שהתקיפה הנוכחית היא מכה מקדימה למתקפה על מתקנים אסטרטגיים יותר, הלוואי לטיפול בנושא הגרעין. במידה וארהב מעוניינת בזה, בטח יש לנו כבר את היכולות. חיזבאללה הוא לא נמר של נייר, מדובר באויב שעדיין מתפקד ופוטנציאל לנזק משמעותי יותר ממה שאנחנו מתמודדים מולו בשלב הנוכחי, התייחסות אליו ככה מאוד מזכירה את ההתייחסות לחמאס לפני השביעי. עדיף לנתח פוטנציאל נזק מאשר הנזק בפועל, שגם הוא משמעותי כבר עכשיו ומתמשך. הכי חשוב זה שבמידה ויש לנו את היכולת, עדיף להתמודד מול החזית המשמעותית ביותר עכשיו, יותר אפילו מטיפול בחזיתות האחרות. |
|
||||
|
||||
יש לך דוגמה לאיך פגיעה באיראן יכולה להשפיע על חזיתות אחרות? |
|
||||
|
||||
מאוד פשוט, איראן, מדינה עם אתגרים כלכליים משמעותיים, משקיעה מיליארדים בחיזבאלה ארמניה חמאס החותים סוריה עיראק כדי להיות מעצמה אזורית. ההשקעות הללו בעיקר באמצעים התקפיים זולים יחסית. מתקפה משמעותית שלנו באיראן תיפגע מאוד באמצעי הגנה יקרים שהם חייבים שיהיו להם ובאמצעים התקפיים יקרים משמעותית ממה שהם מספקים לפרוקסיס. המחיר הכלכלי ההכרחי בשיקום המערכות הללו לא יאפשר להם להשקיע כל כך הרבה בחזיתות האחרות וישפר את מצבנו הבטחוני והגיאופוליטי משמעותית. יש מעבר לזה השפעה מצננת מדינית אבל אני לא נכנס לזה כרגע. מקבל? |
|
||||
|
||||
לא. מערכות הגנה יקרות כבר יש להם. מעבר לכך, אנחנו משמים מחיר יקר (גם בכסף, גם במיקוד התקיפות שלנו, וגם בטובות שאנחנו מקבלים מארצות הברית, שאינן בחינם) עבור התקיפות. כמוכן, אם אנחנו תוקפים עכשיו, האיראנים לומדים איך להתגונן בעתיד מההתקפות שלנו. |
|
||||
|
||||
הרעיון הוא שפגענו במערכות היקרות הללו, הם יצטרכו להשקיע בהן עכשיו שוב.. בקשר למה שרשמת בסוף זה פשוט נכון. זה חסרון מובנה תמיד במצבים כאלו, לכן צריך לבחון את המתקפה כחלק מהקשר, אם זה יסתיים במתקפה הזאת וזהו מדובר בהישג מוגבל, אם ננצל את ההזדמנות לפגיעה משמעותית יותר נשיג יתרון אסטרטגי. אגב, כשכיפת ברזל נכנסה למבצעיות טענתי אותו דבר. אז, כשחשבתי שצריך לנצל את זה לעשות סדר בעזה ושזה לא יקרה לצערי, אנשים צחקו על הרעיון, זה נחשב למגוחך להשיג הכרעה . כמו היום אצל חלק מהאנשים. נראה לי שדעותנו ברורות. |
|
||||
|
||||
יתרון אסטרטגי, עבור מה בדיוק? אנחנו עומדים לפלוש לאיראן? חיל האוויר לא מצליח לנצח לבדו את המערכה בעזה. אז באיראן? אנחנו עכשיו אחרי שנה של „עשיית סדר״ בעזה. יש שם הרבה יותר בלגן, אבל יש שם עדיין חמאס. |
|
||||
|
||||
אענה לפי הסדר הלוגי שלי.. עזה היא בלגן/זירה שונה לגמרי מאיראן, מרחב מצומצם בגבולנו מול מרחב עצום במרחק יותר מאלף קמ .. כשבכל זירה כלים אסטרטגיים שונים לגמרי. חיל האוויר לא אמור ולא ניסה לנצח לבדו את המערכה בעזה, זה לא אומר כלום. גורמים אסטרטגיים מרכזיים לטיפול הם פרוייקט הטילים או תכנית הגרעין האיראנית. בשניהם יש לנו יכולת לטפל. עד כמה אפקטיבי, אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
תכנית הגרעין מפוזרת ברחבי אירן, וחפורה לעומקים שגם הפצצות נוסח בורה-בורה לא יהיו אפקטיביות. רק חיילים בשטח יכולים לבצע זאת, וזה לא יקרה. |
|
||||
|
||||
שני דברים: רק חלק מתכנית הגרעין חפור לעומק . אני לא פוסל את האפשרות שלוחמים יפעלו על אדמת איראן . עשינו כבר דברים מספיק הזויים כך שגם זה אפשרי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכל פעולה צבאית שלנו מול איראן צריכה לעמוד במבחן אחד, ואחד בלבד- האם היא תורמת להחלשת השלטון באיראן או חלילה לחיזוקו. כל משחקי הכבוד המזרח תיכוניים צריכים לעבור למושב האחורי ולהשאר שם. כבר הדגמנו את היכולות שלנו יפה מאוד, וכל המטרות האחרות מתגמדות מול זו. יוצא הדופן הוא אם יש לנו הזדמנות להסיג את תכנית הגרעין האיראנית משמעותית לאחור. אני לא מבין גדול אבל אני מנחש שהסוסים האלה כבר ברחו מהאורווה, כי מה שיכולנו לעשות מן הסתם כבר עשינו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, והבעיה היא שאף אחד מכל גדולי המומחים לא יודע לנבא מה תהיה ההשפעה של פעולה צבאית מאסיבית על דעת הקהל באירן. האינסטיקט הבסיסי של התלכדות מול אוייב חיצוני עלול לעבוד בכיוון מאד לא רצוי, ו"הכבוד הלאומי" שנפגע אולי יגרום דווקא להחלשת האפוזיציה. כדי שהקטין את האפשרויות האלה המפלה של השלטון צריכה להיות כמעט טוטאלית, ואת זה ישראל לבדה לא יכולה להשיג למיטב הבנתי. ולסיפא של דבריך: יש איזו ערובה לכך שהצפון קוריאנים לא ימכרו לאירן איזו פצצת אטום או שתיים? |
|
||||
|
||||
בעניין הערובה אני כסומא בארובה. ואם כבר, למה צפון קוריאה ולא רוסיה עצמה (כמה ראשי נפץ ש"נעלמו" אי אז בשנות התשעים)? אבל אני חושב שאין טעם עבור האיראנים בהחזקת נשק גרעיני בהיחבא. מטרתו העיקרית של נשק גרעיני היא הרתעה, ולכן כל עסקה כזו תצטרך להיות מלווה בנפנופי ידיים (גם אם לא בגלוי), שההשלכות הבינלאומיות שלהם כבדות. לפיכך השאלה היא האם לרוסיה יש אינטרס ביצירת מהומה כזו. דיסקליימר: אני צופה בסדרה התיעודית "הפצצה והמלחמה הקרה" אז כנראה שהפוקוס שלי מושפע ממנה. |
|
||||
|
||||
חשבתי דווקא על הקוריאנים כי לרוסים עוד יש מה להפסיד מבחינת הקשר עם המערב. |
|
||||
|
||||
הקשבתי לשיחה עם מומחה לענייני איראן והנשק שלה1. לטענתו אחת ממטרות תוכנית הגרעין האיראנית היא גם עצמאות. אם הם היו מקבלים כמה פצצות מרוסיה או קוריאה, הם לא היו עצמאיים, ואילו כיום הם במצב שיש להם יכולת לייצר בעצמם מעל עשר פצצות, כולל כל הידע הנדרש. 1 שיחה עם הרשע |
|
||||
|
||||
זה נכון. ובטח אם אנחנו עושים שימוש בכלים אסטרטגיים שהאויב יכול ללמוד מהתקיפה איך להתמודד איתם. חייב להיות כרוך בהישג משמעותי. |
|
||||
|
||||
אם כוונתך לסוללות S-300, עפ"י הדיווחים כבר אין להם, ולא ברור עד כמה רוסיה, שזקוקה להן באוקראינה וגם מתואמת במידת עם ישראל - תספק להם חדשות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |