בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 22/10/24 5:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה שלך מזכירה לי את סיפורי המעשיות של אפופידס על המתנחלים אנשי השלום ושומרי החוק. למה ציפית? שאנשי אונר"א יתלוננו על אנשי החמאס? החמאס מראשיתו היה ארגון חמוש ששילב אלימות וטרור חמוש עם פעילות אזרחית. יחיא עייאש וסינוואר היו מראשוני תלמידיו של אחמד יאסין ואמנת החמאס מצהירה על ג'יהאד נגד כל הכופרים. גם הפאתח הוא כזה, אבל אנשי חמאס האפילו באלימותם על אנשי הפאתח מהר מאד בגלל שצרפו למשוואות קנאות דתית. ההשוואה עם הפאתח לא מועילה. בחירות שמשתתף בהם ארגון חמוש חשודות מראש, בין אם המדובר בפאתח או בחמאס. אנשי הפאתח בכל אופן לא זרקו פלשתינאים מן הגגות. השאלה אינה מה היתה המוטיבציה של אלו שהצביעו חמאס, אלא מה קרה לאלו שהתנגדו לחמאס. הנקודה בה דמוקרטיה חדלה להיות דמוקרטיה ליברלית רחוקה מאד מן החמאס. היא מתחילה מן הנקודה בה שר המשפטים מתרועע ויושב בשולחן בר מצווה שפותחים עבריינים פליליים ואנשי זרוע. להציג את החמאס כנציג לגיטימי של העם הפלשתינאי זה עיוות. גם היטלר זכה ב-80-90% במשאלי העם שנהג לערוך אחרי שתפס את השלטון. וגם פוטין זוכה לרוב מוצק ברוסיה למרות שהוא עושה בחוקים כרצונו ומשנה אותם לפי צרכיו. זהו השקר הבסיסי של תומכי ה-64. דמוקרטיה ליברלית וחופשית היא כל כך הרבה יותר מרק בחירות בקלפי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |