 |
אני לא עורך דין, מה שיופיע מכאן והלאה אינו עצה משפטית. בחוק הישראלי אין יותר עבירה של "הריגה", יש "רצח", יש "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" ויש "גרימת מוות ברשלנות". רצח מוגדר כ-"הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.". ז"א, החוק הישראל מגדיר אדישות לחיי ארדם באופן מפורש כרצח. אם הרשלנות היא רשלנות קרימנלית, אם נהגת על המדרכה בשיא המהירות, גם אם לא התכוונת להרוג אף אדם, למיטב הבנתי הדלה את החוק, אתה רוצח. יש, אני מניח, רמה מסויימת שבה הרשלנות הופכת ל"אדישות". אין לי שמץ של מושג מהי, אבל אדישות לחיי אדם מופיע בפירוש בהגדרה הישראלית לרצח (במדינות אחרות יש הגדרות אחרות, וההגדרות האלה משתנות עם הזמן, ולכן אני לא בטוח שאני מבין למה ההגדרות הפליליות מעניינות במיוחד).
אבל זה לא באמת משנה, כמו שכתבתי, והתכוונתי לזה, ואני אכתוב את זה שוב ליתר ביטחון במידה וזה לא היה ברור, אני לא עורך דין. השאלה הפלילית לא כל כך מעניינת אותי. השאלה המוסרית מעניינת אותי הרבה יותר. פלילית סטאלין חד משמעית לא היה רוצח. הוא היה החוק. ברור שלא היתה לו כוונה פלילית, הוא הרי ניסח את החוק הפלילי והכוונה שלו, מן הסתם, היתה לשמור על החוק שהוא כתב. יותר מזה, לא ברור לי למה זאת שאלה שצריכה לעניין מישהו. מוסרית, בוודאי שסטאלין היה רוצח.
מוסרית, הרג תוך כדי מעשה מלחמה יכול להיות רצח ויכול להיות שלא, העובדה שהוא "תוך כדי מעשה מלחמה" בפני עצמה לא מבטלת את האפשרות שהוא יכול להיות רצח. ואחזור על עצמי שוב, אם אתה "מכוון" למטרות צבאיות ופוגע במטרות אזרחיות בתדירות מספיק גבוהה אתה רוצח גם אם זה תוך כדי מלחמה (הי, גם סטאלין רצח את האזרחים שלו "תוך כדי מלחמה").
1 מקור
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש