|
||||
|
||||
אני חושב שקראתי איפושהו שאחד המניעים הנסתרים של אורבן והכנסיה בכלל ליזום את מסעי הצלב היה לפטור את האיכרים והבורגנים מן האלימות הפושה של ה"אבירים" למיניהם. באותה תקופה החלה להתפשט גם באירופה הפאודלית השיטה הסקנדינבית של הורשת כל האדמות לבן הבכור (כדי לשמור על הגודל וההשפעה של האחוזות הגדולות). הבנים האחרים הפכו ל"אבירים". האבירים, שהיו בעצם שכירי חרב ועיסוקם העיקרי היה אימוני נשק. בפועל הם היו כנופיות שדרשו פרוטקשן תמורת התנהגות "נאותה" מן האיכרים, הבורגנים ובני משפחותיהם. הדי התקופה הגיעו לספר "מיכאל קולהאוס". אאל"ט גם בפריז היו מהומות שהונהגו ע"י 3 בורגנים שנקראו ז'אק נגד ההתעללות של האצילים ושכירי החרב שלהם. בקיצור שוועת האזרחים עלתה השמיימה והגיעה עד לאזני מנהיגי הכנסייה. הם הבינו שיהיה טוב לשלוח את האבירים לטבוח במוסלמים (ובדרך גם ביהודים), כדי לפטור את אירופה ממארת הכנופיות של האבירים. זה עבד באופן חלקי. רמת האלימות באירופה ירדה. |
|
||||
|
||||
אאל"ט קראתי את זה ביצירת המופת של ברברה טוכמן "ראי רחוק". הספר עסק במאה ה-14, אבל פרש פרספקטיבה רחבה ממסעי הצלב ועד המאה נ-20. |
|
||||
|
||||
ועדיין, הוא שלח אותם למלחמות דת. הממסד הדתי כאן יצר סכסוכים. וזה אותו ממסד דתי שהיה עסוק באותו הזמן בריב סמכויות עם הקיסר על רקע דתי (כי נציגו של האל עלי אדמות חשוב יותר מכל שליט חילוני. גם שליט חילוני שטוען שהוא שולט בחסד האל). סכסוך האינוסטורה התנהל באירופה במשך כ־200 שנים ויצר לא מעט סכסוכים מזוינים. |
|
||||
|
||||
נכון. הרקע בסופו של דבר דתי מובהק, גם במקרה הזה היו התנגדויות מגורמים דתיים בתוך הנצרות על בסיס מה שהזכרתי, אבל ממש מעטים. יכול להיות שהסיבה המקורית לא היתה דתית . אם יש פה היסטוריון שיביע את דעתו זאת תהיה זווית ממש מעניינת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |