 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין. אני מנסה לחשוב על פוליטיקאי ברמת מנהיג מפלגה ומעלה שהניח את המפתחות מיוזמתו ויש לי רק את בגין. דוגמאות הפוכות יש לי להוסיף שגם אחרי כישלונות אלקטורליים- כלומר הכישלון הכי מובהק ומדיד של פוליטיקאי - עדיין הם לא מעבירים את השרביט. נתניהו ב 2006 אחרי שהליכוד נפל ל 12 מנדטים. מרב מיכאלי אחרי הבחירות האחרונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנתניהו הפסיד לברק בבחירות של 1999 הוא פרש מהפוליטיקה לכמה שנים. אני די בטוח שאני זוכר אותו נואם אחרי פרסום התוצאות, ואומר שהוא מעביר את השרביט לאריק שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זה מקרה בודד בארצנו או שהיו עוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שברק הפסיד לשרון ב-2001 גם הוא פרש מהפוליטיקה לכמה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה עניין אוניברסלי. זה נכון אפילו במדינות עם נורמות פוליטיות טובות יותר מאשר בישראל (כמו בריטניה למשל). לצפות שפוליטיקאי/חרצוף עם אגו-נפוח שממלא תפקיד רם יפרוש רק על דעת עצמו ואך ורק על בסיס אינטגריטי, נראה לי תמים משהו. גם במקומות בהם רואים פרישה/לקיחת אחריות, זה (נראה לי) תמיד מגיע רק אחרי הפעלת לחץ של המערכת הפוליטית (והמפלגה) על אותו חרצוף. אי אפשר לצפות מבלון נפוח שיפוצץ את עצמו. לכן, לדעתי, כשהפוליטיקאי הרם לא פורש ולא לוקח אחריות, זה לא סימן בעיקר לקלקול באותו אינדיבידואל. העניין הוא לא אופי של איזה איש. זה סימן לכך שיש ריקבון שלטוני מערכתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודוגמה תומכת - במהלך מלחמת לבנון הראשונה, הנשיא נבון בא לבגין ואמר שהוא מתפטר אם לא מוקמת מיד וועדת חקירה ממלכתית לאירועי סברה ושתילה. איפה הוא ואיפה בוז'י המשת''פ שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון הפוליטי של מר הרצוג לימד אותו ששמירה על זכות השתיקה ע"י פוליטיקאי אינה פוגעת בקריירה שלו ((וחבל מאד), כך שיש לו נטיה ליישם את הלקח הזה גם כנשיא. אבל במסגרת הימים הנוראים1 אציין על כף הזכות שכאשר החברה משוסעת ומפולגת, אפשר להבין למה הנשיא מנסה להלך בין הטיפות ולהשאר, איכשהו, נייטרלי כדי לא להפוך למוקצה מחמת מאוס אצל מחצית מהעם. בימי ההפיכה המשפטית הוא ניסה פעם לשחק צ'יקן עם הימין, ואיים שהוא יכריז בפומבי מי הצד שלא מוכן להתפשר, אבל לשחק צ'יקן נגד הפסיכופתים של הליכוד זה כמו לשחק שחמט נגד stockfish. _________ 1- צרפתי לרפורמת הרשכ"ג סעיף לפיו תקופה זאת תוארך על מוצאי שמחת תורה, ומי שזה דופק לו את שמחת חג הסוכות יכול לקפוץ לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |