בתשובה להאייל האלמוני, 07/10/24 9:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי רבין - אני לא מסכים, שים לב, הקפדתי על שתי רשימות שונות, ארבע ראשי ממשלה שניסו (רבין, פרס, ברק ואולמרט) ושלושה ראשי ממשלה (פרס, ברק ואולמרט) שאיבדו את שלטונם בעקבות אי אמון ציבורי שהנסיון גרר. לגבי אולמרט, אני לא חושב שזה הוגן להגיד שהוא הודח על ידי מערכת המשפט, אבל אתה צודק ששכחתי את סדר האירועים. אולמרט אישית אמנם לא הספיק לאבד את אמון הציבור, אבל המפלגה שלו איבדה את אמון הציבור. לגבי שמיר, הוא איבד את ראשות הממשלה אחרי שהוא היה בשלטון במשך שלוש כנסות. גם נתניהו איבד את השלטון איזה פעמיים או שלוש לכמה שבועות, יש הבדל בין זה לבין הדחיה הציבורית של פרס, ברק ואולמרט-ליבני. אם פוליטיקאי היה שואל אותך ״אני רוצה להיות ראש ממשלה בישראל ולהשאר כזה הרבה זמן, ממי כדאי לי ללמוד מאולמרט או שמיר?״ מה היית עונה לו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת "אלה שניסו להתמודד עם הבעיה ואיבדו את השלטון (רבין, פרס, ברק ואולמרט)", לי זה היה נשמע כמו טענה שרבין איבד את השלטון אבל אם אתה אומר שהתכוונת אחרת אני כמובן מקבל. כתבתי שאולמרט הודח על ידיה "מבחינה מעשית" כי הוא כמובן התפטר בעצמו. במקרה שלו ההליכים המשפטיים לא הותירו לו ברירה אחרת בשל אופיים של שותפיו הפוליטיים. מה שהיה היה, אבל אני חושב ששמיר הודח במידה רבה על רקע מדיני ורצון של חלקים בציבור לצאת מהסטגנציה. לזכות הטיעון שלך אפשר לומר שהממשלה שלו נפלה בעקבות ועידת מדריד, אז אולי גם לו יש מקום ברשימה של פרס וברק :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |