 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו לא יודעים אם התזמון של המבצע נכפה על מקבלי ההחלטות מסיבות מבצעיות או שהוחלט בכוונה. ממה שראינו בשבועות האחרונים אני רואה כמה התכוננו למלחמה עם חיזבאללה, לעומת כמה לא התכוננו למלחמה עם חמאס. אני רואה גם את התוצאות המרשימות של ההתכוננות הזאת. המודיעין העמוק שאפשר גם את מבצעי הביפרים ומכשירי הקשר, וגם את חיסול בכירי הארגון בזה אחר זה, עד שעץ הפיקוד של חיזבאללה נראה כאילו הגנן לקח ספידים. לדעתי מבצע הביפרים החזיר הרבה מההרתעה שאבדה בז' באוקטובר. אילו אני איראן, אחרי דבר כה הייתי חושש מאוד מה יש לישראל עוד בשרוול. הבעתי את דעתי לפני חודשים רבים שאי אפשר להחזיר את מפוני הצפון לבתיהם בלי הסדרה, ורוב הסיכויים להגיע להסדרה הם רק אחרי מלחמה. לכן אנחנו צריכים לברך על העצמת הלחימה בצפון, כי זה הדבר שמקרב יותר מכל את שיבת המפונים לבתיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק אומר - גם אחרי כל התוצאות המרשימות האלה, כל מה שעומד בין אלפי הרוגים בגוש דן ושיתוק תחנות הכח של ישראל לבין החיזבאללה1 זו רק החלטה שלו. צריכים להיות אופטימיסטיים ברמת הפנטזיה כדי לחשוב שחיסלנו ולו חמישית מיכולות השיגור שלו בשבוע האחרון, מה שאומר שהאיום מכיוונו עדיין גדול פי עשר מזה של החמאס בשיא כוחו. ביפרים זה מגניב, אבל גם אם זה ניטרל לזמן מה 4000 לוחמים, יש לו עוד 40,000 כאלה. ולא נראה שזה משהו שתוכל לחזור עליו בקרוב. אני קצת מתקשה להבין את האופוריה השבועית (למרות שזה תמיד נחמד לראות הישגים וגנרלים וטילים של האויב מושמדים), בייחוד לאור נסיוננו המר בחזית הדרום, אפילו בניכוי ה-7 באוקטובר עצמו. בינתיים אכן נראה שחיזבאללה *ממש* לא רוצה מלחמה כוללת בעת הזאת. עדיין היחידים שישמחו למלחמה כוללת אלו סינוואר ונתניהו. 1 (ואולי גם פלישה של אלפי רדואנים וטבח ביישובים כאלה או אחרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר של עימות מלא מול חיזבאללה ידוע מזמן. גם המחיר שלנו וגם שלהם. לכן אף אחד לא מיהר. אבל איך תחזיר את המפונים הביתה? רק אם יהיה הסדר. ואיך תגיע להסדר ללא עימות עצים? אילו היינו מכים בחמאס בעוצמה המלאה של צה"ל חודשיים-שלשה ואז מגיעים איתו להסדר של שחרור החטופים והפסקת הלחימה, אולי אפשר היה להגיע להסדר גם בצפון. אבל זו לא האג'נדה של הממשלה. אז הלחימה בצפון הולכת ומעצימה. לא נראה לי שלמי מהצדדים יש אינטרס להגיע לעוצמה מלאה, אבל בינתיים זה הולך ומתגלגל. בכל מקרה בלי החלפת השלטון באיראן כל פתרון יהיה זמני (ותשקוט הארץ ארבעים שנה סטייל) ולנצח נאכל חר(א)ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איך תגיע להסדר ללא עימות עצים'' - כידוע לכולנו, היו שלוש או ארבע הזדמנויות להגיע להסדר מול החמאס בחודשים האחרונים, שהיה מביא להפסקת אש גם בצפון, ללא עימות עצים שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האין כל הסדר בצפון ללא עימות מלא (אמפירית גם עם עימות מלא) בבחינת kick the can down the road? ומה זה "הסדר"? שימשיכו לטפטף נ.ט. מפעם לפעם? אילו אני חלילה הייתי מפונה, האם הייתי חוזר עם פחות מהסכם שלום מלא עם לבנון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוגריים שלך אומרים הכל. בסוף צריך הסדר, האם מאות או אלפי הרוגים שלנו ב"עימות מלא" לשיטתך שווים את התמורה הזו שממילא סיכוייה דומים גם בלי הקרבתם? המשפט האחרון שלך אומר שלא תחזור לעולם. והידד להישג האסטרטגי המפואר הזה שגרם לך ולעוד מאות אלפים להגיע למצב הזה לגבי חבל ארץ שלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, זמנים עצובים הם אלה, כאשר כל פושטק חולף יכול להגיד ני! לנשים זקנות... לא, לא, התכוונתי כאשר שאיפה לשלום עם מדינה שכנה לא נמצאת בכלל בטווח האפשרויות. ואני חוזר- היעד המרכזי חייב להיות החלפת השלטון באיראן. העימותים עם הפרוקסים מעולם נתנו רק שקט זמני. בדרך לקואליציה נגד איראן מן הסתם חייבת להיות הסלמה. האם זו מטרת העימות הנוכחי מול חיזבאללה? מסופקני. אז השאלה של כמות השקט שקונה עצימות העימות כנראה רלבנטית. מצטער, אני לא יודע לכמת את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מתבלבל בין מה שאתה צריך ורוצה לבין מה שהממשלה שלך צריכה ורוצה. זה נכון שאין ״פתרון״ מלבד הפעלת הצבא בצפון. יש מסמר ואתה צודק שצריך להשתמש בפטיש. הצרה היא לא הפטיש אלא האוחז בו. אם אתה מצפה שהממשלה הזו תסתפק בהשגת יעדים בצפון והחזרת המפונים לבתיהם, לדעתי אתה (שוב) טועה. אם אתה חושב שהמטרה של הממשלה הזו היא לחימה באויב עד להשגת שקט וביטחון, לדעתי אתה טועה. לצהל ולשירותי הביטחון יש כרגע הישגים בלתי מבוטלים מול החיזבאללה. זה משום שיש לנו פטיש טוב ואפקטיבי. אבל תכין את עצמך מראש לכך שהמפגרים שאוחזים כרגע בפטיש ימשיכו לדפוק בו כאחוזי אמוק, גם אחרי שבנק ההצלחות של צהל יתרוקן ותתחיל לקבל את שלב השקיעה בבוץ והכשלונות בצהל. אתה שוב תופתע מכך שהממשלה תנצל את כשלונות צהל כדי להצביע על צמרת הצבא ולסמנם כדרדלה וכ״שמאלנים״. המטרה של המהלך היא לא הבסת המשטר באיראן אלא שינוי שיטת המשטר בישראל. הלחימה לא תסתיים אחרי הצלחות של צהל. הממשלה הזאת רוצה וצריכה לסיים את הלחימה אחרי שיאספו מספיק כשלונות של צהל. כיבוש שלטון החוק, המשטרה, בתי המשפט, צהל ושירותי הביטחון. זו (תרצה או לא תרצה) המערכה שאתה נמצא במרכזה, חוץ מהמערכה מול האויב. כמו שהלבנונים תקועים במצב ביש של חזית מול ישראל, אבל גם חזית שלהם מול עצמם, גם אתה בסופו של דבר חי בעוד מדינה מזרח תיכונית מפגרת שהיא בתהליך התפוררות. התאקלמנו יפה ברוח המרחב המקולל וחסר האל הזה. הממשלה הזאת לא תשתמש בצהל באופן שיוביל להכרעת האויב. המטרה תהיה גרירת רגליים ולמתוח את מצב החירום ככל שרק אפשר. מצב win win עבור ה power grabbers ו loose loose עבורך. הצלחות נקודתיות של צהל - ביבי חזק. כשלונות של צהל - את ביבי צריך לחזק ולתת לו לתקן ולהחליף את הפיקוד באנשים מטעם. אתה באמת לא רואה את המט ב - x מהלכים שעושים לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הממשלה הזאת, אז הממשלה הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין את הקשר. זה סוג של תפילה? בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות הפונז דיבר איתך על האירועים עכשיו. אלו אשר מובלים על ידי הממשלה הנוכחית בזמן הזה. לא על תקוות לגבי עתיד רחוק בתנאים אחרים שמי יודע מתי ואם יתקיימו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. כל עוד ברור שכל עוד הליכוד בשילטון (עם או בלי הבן גבירים והסמוטריצ׳ים), זה לא משנה אם תרצה (וכמה חזק), זו אגדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הברדק יימשך נספור ציפורים בודדות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |