|
כמעט כל פעולה יכולה להיות לגטימית בנסיבות מסוימות. זה טריוויאלי. כשאמרתי "לא לגטימי" התכוונתי "לא לגטימי בעיניך בנסיבות הקיימות". "הקביעה שהרפורמה היא הפיכה חוקתית, בגלל ההשלכות שכוללות סיכוי לסוף הריבונות שלנו, צריכה להיות בסבירות מאוד גבוהה," אוקי, אז גם מרד1 יהיה לא לגטימי רק אם הוא יכול להביא לסוף הריבונות בסבירות גבוהה? והאם ההשלכות של מרד לא מושפעות מאינטרסים של גורמים זרים?
"צריך גם לוודא שההפיכה החוקתית הזו אינה הפיכה חזרה" אין לי דרך להגיב לזה כי אני לא יודע מה אתה מגדיר בתור "הפיכה חזרה". לכן כתבתי את תגובה 771650
"עדיף לחכות לבחירות ולשנות חזרה את הדברים מאשר רצח של אלפים על ידי אויבים מבחוץ ואולי סוף המדינה." זאת כבר דמגוגיה. האפשרות שעמדה לנגד עינים של המפגינים לא הייתה או הפיכה משטרית או רצח של אלפי אזרחים. ואם אתה מטיל עליהם את האחריות מעצם העובדה שהם "מרדו" במדינה2, למה אתה לא מטיל את האחריות על הממשלה בכך שהיא התעקשה לקדם הפיכה משטרית?
"מעבר לזה בנתונים הנוכחיים, השינוי המוצע על ידי הקואליציה אינו הפיכה חוקתית אלא החלשה מידתית של הרשות השופטת" שוב, זאת דעתך. לדעת אנשים אחרים, כן מדובר בהפיכה משטרית. הררי הסברים נכתבו בנושא, ומתוך הנחה שעשית מחקר כלשהו לא נראה לי שיש לי מה לחדש לך. כן אבקש ממך לענות על השאלה שיובל נח הררי העלה במאמר שלו לפני כמה חודשים - "המבחן הפשוט ביותר [בין רפורמה להפיכה] הוא לשאול: מה מגביל את כוחה של הממשלה? רפורמה היא מצב שבו הממשלה עושה שינויים משמעותיים, אבל עדיין מכבדת את המגבלות על הכוח שלה. גם אחרי שהרפורמה עוברת, הממשלה לא יכולה לעשות כל דבר העולה על רוחה. הפיכה, לעומת זאת, היא מצב שבו הממשלה מנסה להשיג כוח בלתי־מוגבל. אם ההפיכה מצליחה, זה אומר שמכאן ואילך אין יותר מגבלות על הממשלה."
__ 1 אגב, אני לא מסכים לאיפיון של הפגנות, גם אם הן חוסמות כבישים, או הפסקת התנדבות בתור מרד. אבל זה עניין סמנטי. 2 ומתוך הנחה שעיקר ה"מרד" לא היה חסימת כבישים אלא הפסקת התנדבות למילואים, לא נעשתה שם שום פעולה בלתי חוקית.
|
|