 |
יש (לא כאן באייל, כמובן) הרבה שמאלנים בורים כאחיהם הפרוגרסיביים מעבר לים. לקחת אותם כבני השיח זו לא חכמה. אפשר בתמונת מראה להתווכח עם העמדות של חרדים אנטי ציונים, או עם חסידי ברוך הגבר. קיצונים בורים יש בכל הקצוות של המפה הפוליטית.
שיטת הממשל שלנו היא די ייחודית. מצד אחד זו מורשת בן גוריון שהיה איש מעשי והיה חשוב ודחוף לו להקים מדינה, והוא עשה את זה בדרך היחידה שהוא היה יכול. מצד שני הדורות הבאים לא השכילו להשלים את המלאכה- 75 שנה מאז פשרת הררי ועדיין לא נחקק חוק יסוד: החקיקה, אבן הראשה של מה שאמורה להיות החוקה.
אבל השיטה עבדה היטב 50-60 שנה, כאשר בית המשפט העליון ממלא ככל יכולתו את הלקונות החוקתיות באמצעות "עקרונות השיטה".
אבל מרגע שהתחילה שיטת "הקריצה וההנהון" שאפשרה לקבוצות פורעות חוק לקבל פטור מהחוק הישראלי1, להפוך בעצם לאקס טריטוריות, הבניין העומד על כרעי תרנגולת החל לאט לאט להסדק.
תחילת שנות התשעים היתה בדיעבד שירת הברבור של המרכז-שמאל החילוני-יוני-ליברלי בקביעת כללי המשחק. מצד אחד המהפכה החוקתית (1992) ומצד שני הסכמי אוסלו (1993-1995) שניהם עמדו ועומדים עד היום כעצם בגרונם של השמרנים2 שהגוש שלהם עלה לשלטון ב 1996 ובקושי שמט אותו מאז. אמנם אין בכוחם עדיין לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולא לשנות את מעמדה של הכרזת העצמאות, אבל הם סוללים דרכים עוקפות- בחוק הלאום, לדוגמה, שמצטט רק את החלקים החביבים עליהם בהכרזת העצמאות, ובנסיונות המתמשכים לקעקע את מעמדו של בג"ץ, ששיאם ברפורמה המשפטית.
האם זה רע ששיטת הממשל שלנו ייחודית? פרופ' שפירא מציג את זה כך, ואני ממש לא מסכים. אנחנו מדינה ייחודית. השילוב של לאום ודת, קיבוץ הגלויות והתרבויות השונות, האיום הקיומי על המדינה מצד שכניה מיום שהוקמה, מורשת סוציאליסטית של הדור המייסד מול מורשת שמרנית דתית בת אלפי שנה, ועוד ועוד מאפיינים יחודיים. כל אלה די מחייבים שיטת ממשל ייחודית.
____________________
1 והקרדיט לשמעון פרס, שכשר בטחון בקדנציה הראשונה של רבין התפשר עם גרעין אלון מורה להקים יישוב בשומרון בניגוד להחלטות הממשלה. אחר כך האקס טריטוריה של המתנחלים הלכה והתרחבה, וגם החרדים קיבלו אקס טריטוריה משלהם.
2 משני הסוגים- דתיים ולאומנים, ובעיקר כמובן הדתיים-לאומיים, שרואים באוסלו אסון לדורות ועל בג"ץ רוצים לעלות עם D9.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש