 |
הכרתי את עידו כאדם צעיר, חד תגובה, מהיר מחשבה, ומעניין. מאד מעניין. שום דבר לא היה שטותי או שטחי.הכל היה חשוב . הכל היה מסקרן, הכל היה מרתק. את הכל הוא רצה לדעת לעומק. והוא לא רק רצה - הוא ידע! ומעל לכל הידע והסקרנות היה תמיד חיוך, ורצון לתת והתרסה של תראו אותי,
כמה אני יודע, ויכול, ונותן.ופתאום אתה איננו.
"ארג יומם אודו שתי"
אמר שאול טשרניחובסקי על אלו שמתו צעירים. מאריג חייהם - נותרו רק חוטי האורך, של הסיכוי, של התכנון ושל התקווה. חוטי הרוחב -היוצרים את האריג- לא נטוו עדין. נותרה המסגרת. נותר הסיכוי, המימוש כבר לא יהיה. יהי זכרך ברוך , עידו. אלו שהכירו אותך יזכרו אותך תמיד כסיכוי, כתקוה, כגעגוע
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש