|
||||
|
||||
זה שפוליטיקאים המגלומנים (מלבד ביבי) לא מעלים בדעתם שהופעה בפני העיתונות מחייבת לימודים, אימונים והכנה ספציפית לפני כל ארוע (בחיאת, אייזנקוט, תחשוב על זה כעל פעילות מבצעית) מתחרה רק בכך שגם מרצים באוניברסיטה, ומעסיקיהם, חושבים שחוקר טוב לא צריך ללמוד איך להיות מורה. מדי כמה שנים אנחנו מקבלים איזה נאום גראנדמייזר שמציף את הטמטום לאור השמש, אבל גם בלי הפיקנטריה הזאת רמת השיח ירודה מאד. |
|
||||
|
||||
בהחלט מסכים. נראה לי שאתה עושה קצת עוול לחוקרים באוניברסיטה: א. בחלק ניכר מהמוסדות האקדמיים חוקרים מקבלים גם ציון על איכות ההוראה שלהם (כולל סקרי סטודנטים בסיום כל קורס), וזה מתמרץ אותם להשקיע גם בהוראה. ב. ניתן היה לחשוב על עולם או מודל, שבו מותר שיהיו גם קבוצה של חוקרים שהם נהדרים במחקר וגרועים מאד בהוראה, ואלה יתכבדו וישבו להם במעבדות המחקר שלהם וישאירו את ההוראה לאחרים. לעומת זאת *בלתי אפשרי* להחיל מודל כזה על פוליטיקאים - מאחר ועצם המהות של תפקידם הוא להוביל ציבור, לתקשר עם התקשורת ודעת הקהל וכן הלאה. רוצה לומר שאצל פוליטיקאים זה חלק מעמודי התווך של המקצועיות שלו, אצל חוקר לאו דוקא1. 1 אפילו קראתי פעם שאינשטיין נאלץ לעבור אוניברסיטה (ומדינה לצורך הענין) כדי להגיע למוסד שלא הטריד אותו עם יותר מדי שעות הוראה. |
|
||||
|
||||
סקרי דעת קהל (ועוד קהל שמורכב מאלה שהמרצים נותנים להם ציונים) לא יכולים לבוא במקום הכנה מסודרת לנושאים פדגוגיים. אין לי, כמובן, שום דבר נגד גאונים שמקבלים פטור מהצורך להרצות פרונמטלית, אבל האחרים צריכים לכל הפחות לעבור איזה קורס, ובסימסטר הראשון שהם מרצים הייתי מצפה שאיזה מרצה בכיר ומנוסה יקשיב לפחות לחלק מההרצאות שלהם וייתן להם פידבק. ואגב, מגזר נוסף שבטוח שהכשרון הטבעי שלו מספיק ואין צורך בהכשרה (ובעיקר בפיד בק לצרכי לימוד) הוא מראיינים באמצעי התקשורת. בימים שעוד נהגתי להקשיב למלל האינסופי מהאולפנים הייתי לא פעם צועק בתסכול על המראיין. |
|
||||
|
||||
(ודייק: סקרי הציונים מועברים לסטודנטים *אחרי* הבחינה הסופית1. מה שדוקא יכול להביא להטייה הפוכה - סטודנטים שכועסים על הציון שלהם יגיבו בציון נמוך למרצה). אגב, אצלי בתואר השני היה סמינר שבו כל פעם סטודנט אחר העביר הרצאה על הפרויקט (תיזה/ניסוי) שלו, והמרצה היה נותן הערות כשכל המטרה היא שיפור יכולת ההרצאה. אני מסכים שבין זה לבין הוראה "טובה" יש מרחק. אני גם לא חושב שכל החוקרים חושבים שהם מספיק מוכשרים כדי להיות מורים. פשוט זה חלק מהדרישות מהם (וכאן אולי אני אסכים איתך שיש כאן אפקט של שקלול התמרוץ). 1 לפחות בחלק מהמקרים. |
|
||||
|
||||
(אבל המרצה יודע את זה...) |
|
||||
|
||||
(ומה זה עוזר לו? הוא כבר נתן את הציונים ולא יודע מה יכתוב כל סטודנט. אם כבר זה אומר שזה מתמרץ אותו ללמד היטב ולתת מבחן הוגן). |
|
||||
|
||||
(זה מתמרץ אותו לתת מבחן קל, ואז אם הוא מרצה גרוע הוא עדיין יקבל פידבק טוב. כל זה בסוגריים, אני חושב שהאפקט הזה לא גדול, ביחס ללא-הרבה שעושים בכלל עם סקרי ההוראה, לפחות כפי שזה היה בזמני.) |
|
||||
|
||||
(להיות חביב על הסטודנטים ולהיות מרצה טוב הם שני דברים שונים, אם כי קיימת חפיפה מסוימת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |