|
||||
|
||||
אחד מהדברים שלמדתי מההפגנות של השנה שעברה זה להשתדל לא להילחם נגד זרמים אחרים. אני אישית תומך בסיום הכיבוש, אבל חשבתי בשנה שעברה (היום פחות בטוח בכך) שזו כרגע לא הטקטיקה המתאימה. לעומת זאת, לא חשבתי שצריך לנדות את המפגינים נגד הכיבוש מההפגנות שלנו, כי יש להם ולנו הרבה מהמשותף. בתחילה נמנעתי מהפגנות בעד עסקה כי חשבתי (בחודשים הראשונים, לפני שנתניהו דרדר את המצב) שעסקה היא דבר גרוע. אבל עם הזמן ההפגנה המקומית בעד עסקה וההפגנה המקומית בעד נגד נתניהו התאחדו. בפועל נתניהו הוא מי שחוסם את העסקה. ואם תהיה עסקה בלי שהממשלה תתפרק? נראה אז. עסקת שליט זה מזמן. אני לא הייתי מעורב אז. וזה גם לא היה אז „השמאל״. |
|
||||
|
||||
''אחד מהדברים שלמדתי מההפגנות של השנה שעברה זה להשתדל לא להילחם נגד זרמים אחרים'' מסכים לחלוטין. אני לא נלחם נגד אף אחד ולא מבקש לנדות אף אחד משום הפגנה. אני בסך הכל חושב שעיסקה עם החמאס תהיה רעיון רע, בלי קשר לאם נתניהו יבצע אותה או מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שעסקה תפיל את נתניהו. יכול להיות שעסקה תשנה את הקואליציה שלו. יכול להיות שעסקה תאפשר לאמריקאים להתחיל לבחוש קצת בצד הפלסטיני. לכן אני לא חושב שעסקה היא רעיון רע אוטומטית. |
|
||||
|
||||
זה המון יכול להיות. יכול להיות שיכול להיות. כמו שאמרתי. אנו תקועים בין הנהגה גרועה ומסוכנת לבין אופוזיציה שתומכת ודורשת מדיניות מרעה ועד (לכל הפחות) לכזו שלא באמת חושבים על התוצאות שלה. לי זה מזכיר התנהגות של דמויות בטרגדיה שייקספירית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |