בתשובה לموظ, 23/08/24 14:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה טועה לחלוטין בעניין האידיש: "שפה הסודית של היהודים מהגויים". האידיש ברובה דיאלקט של שפת המקום, כך שאינה מקשה על הגויים אלא להיפך. א. דוקא בישראל נוצר טרנד של הורים המדברים באידיש כדי שהילדים לא יבינו. ב. יש טענה, שאני לא יודע עד כמה היא מבוססת, שהאידיש במקורה היתה שפת נשים. מאחר ונשים בימה"ב לא למדו (בעברית) ולא הרבו לצאת מן הבית, נוצר דיאלקט יחודי משלהן שהתבסס על שפת היומיום בתוספת מילים עבריות. רק מאוחר יותר גם גברים החלו להשתמש בשפה. מה שנכון בודאות הוא שהאידיש נחשבה כשפה עממית ולא כשפה גבוהה. ג. הטענה על המקור הנשי, השתלבה יפה מאד בשיח שתאר את האידיש כשפה נשית האפיינית ליהודי הגלותי בעל המאפיינים הנשיים בניגוד לחלוץ הציוני הגברי. ד. בקרב "מקופחי העדה האשכנזית" נפוץ נאראטיב של רדיפת שפת האידיש ע"י הממסד הציוני. כמו במקרים מקבילים מדובר על שיח הבנוי על כמה עובדות יסוד נכונות וטווה עליהן עלילה מופרכת לגמרי. הרי הכוונה לא היתה לרדוף את דוברי האידיש, אלא לקדם את השפה העברית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבלבלתי בין הסיטואציות של יהודים בגולה לבין חרדים בגולה הנוכחית. למשל - חרדי המשוחח איתך בעברית ועם חברו באידיש בנוכחותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם בקרב החרדים האשכנזים ידיעת האידיש הולכת ומצטמצמת. בד"כ כשמדברים עם מישהו באידיש זה מפני שהוא לא יודע מספיק עברית. אגב מה זה הניק בערבית? (מוז (בננה) בערבית כותבים עם ז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הזה נקלעתי לחפירה קטנה: אני משתתף במיזם מתחום המחשוב ששמו ”דביאן״1. בחיפושי באינטרנט נתקלתי ביישוב בלבנון ששמו כפר דביאן (كفر دبيان, Kfardebian [Wikipedia]). זה נראה מעניין. לפי אותו הערך מדובר בשם ארמי (ומכאן „כְפר כמו בעברית ולא כמו בערבית) ושמו „כפר איילים״. שזה די נחמד. אבל רגע, מה הקשר לאיילים? חיפוש קצר העלה שהמילה הארמית לצבי היא „טביא״ ומשמשת גם לאייל2. זה נשמע איכשהו סביר שט’ תהפוך לד’. אבל אני עדיין לא לגמרי בטוח. הערך גם מציין שהספר של רובינסון משנת 1838 קורא לכפר „ד’ביאן״ (ذبيان). האם זה שם שגוי? האם זה היה השם בעבר והשתנה? היו כמה גרסאות לשם? כמה מילונים אחרים של ארמית קצת יותר מודרנית (דוגמה מציינים הגיה אחרת למילה הזו: נראה לי שב’ רפויה הפכה לו’ (ערבית) ואז הפכה לעיצור: טביא => טוויא => טויא. אבל אולי זה רק בדיאלקטים המזרחיים יותר של הארמית? וכמובן שאולי הריבוי משנה את כל זה. יש למישהו מושג איך קוראים לאיילים בסורית לבנונית3 מודרנית? 1 באנגלית: Debian. במקור: על שם שניים ששמם הוא Debra ו־Ian. וכן, במקרה לשני השמות הללו מקור עברי. אבל זה ממש לא קשור. 2 טביא בארמית: https://en.wiktionary.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ظبي טַ׳בִּי בסורית מדוברת יגידו כנראה גאזל או עַ׳זַאל בהשפעת הצרפתית. אפשרות נוספת לפרוש השם: כפר שני הדובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערך האנגלי בוויקיפדיה מפנה לערך אחר של כפר דובים: Kafr Debbin [Wikipedia]. אבל דווקא שתיים דובים? זה ריבוי זוגי או ריבוי רגיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם שאתה הבאת (הכפר הסורי) זו הצורה הנכונה של הריבוי הזוגי. אני פשוט חשבתי שכפר שני או שתי הדובים נשמע הגיוני בגלל ש''שתיים דובים'' היה כנראה ביטוי מקןבל באזורנו. תמיד חשבתי ש''שתיים דובים'' מרמז לארוע חריג או פלאי, שכן בידוע דובים אינם מסתובבים בזוגות. שים לב גם שהתרגום המקורי שהבאת דומה יותר ל''צבי'' העברי מאשר ל''אייל''. בעברית וערבית האייל הוא גם פרט של ''צבאים'' וגם הזכר של הכבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כפר דובים נשמע כמו שם של retreat להומוסקסואלים1. 1 Not that there's anything wrong with it
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפות היהודית [ויקיפדיה], כדוגמת האידיש - גרמנית יהודית, הלאדינו - רומאנית יהודית , ערבית יהודית עד המאה ה-13, הארמית יהודית, הפרסית יהודית ועוד, כל אלו - בחלק העברי של שפות אלו, שמשו גם כלשון סתרים. יתכן והאידיש נעדר רצון זה, אולי לאור הרצון המזרח אירופאי לאמץ שפה מערב אירופאית או רגשי הנחיתות המקובעים של האוסטיודן מול יהודי המערב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |