בתשובה לkozmo, 19/08/24 12:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בערך 70% מכלל המסים למדינה משולמים על ידי 2 העשירונים העליונים. בערך 50% ע"י העשירון העליון וכ 20% ע"י העשירון השני. בכל עשירון כ 276 אלף משפחות. עזיבה של 28 אלף משפחות (עשירית) מהעשירון העליון תפחית את הכנסות המדינה ממסים ב 5%. זאת פגיעה ישירה, מיידית ומאוד מדידה. הוצאה לתצרוכת של העשירון העליון היא רק כפולה מהממוצע, כך שהירידה הישירה בביקושים תהיה רק 2%. אבל את הפגיעה העקיפה במשק כתוצאה מאובדן ביקושים קשה למדוד כי יש לה מכפיל- פחות הכנסות למי שמספק שירותים לעשירון העליון יורידו את רמת החיים ותשלומי המסים גם של אלו, ויפגעו בעוד מעגלים. חברות יפטרו עובדים, והאבטלה תגדל. המשק עלול להקלע למיתון כבד שהממשלה לא תוכל לעזור לצאת ממנו כי מלכתחילה היא פועלת תחת גירעון כבד והגדלה נוספת שלו תעיף את עלות גיוס ההון שלה לשחקים. ממילא עלות ההצטיידות מחדש של הצבא הולכת להכביד על תקציב המדינה בשנים הקרובות. עם מיתון העומס שלה על תקציב המדינה יהיה כבד יותר. הממשלה תאלץ לקצץ בשירותים ולהעלות מסים, וזה רק יחמיר את המיתון. השירותים לאזרח ייפגעו מאוד. לחילופין (או בנוסף) היא תוכל לשלוח ידה אל הקרן למען הדורות הבאים, ואם המצב יהיה קטסטרופלי לשנות את מתווה הגז ולקחת ממנו יותר מסים. השקל יצנח, היבוא יתייקר, רמת החיים תרד. בכמה? אלוהים יודעת. ככל שהמצב יורע גל העזיבה עלול להחמיר, ובשלב מסוים המדינה עלולןה להטיל מגבלות פיננסיות על העוזבים- מס על הוצאת כסף מהארץ, הגדלת המס על מכירת דירות יוקרה אני משער שהעוזבים האמידים לא ימהרו למכור את הדירות שלהם בארץ, כי יספרו לעצמם שזה זמני. לכן הפגיעה בשוק הנדל"ן מצד זה לא תהיה גדולה, אבל המיתון לא יפסח עליו בכל מקרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(לא עדיף שהם כן ימכרו את הדירות שלהם? זה לא יגדיל את ההצע? לא ההצע הוא הבעיה של נדל"ן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי מה עדיף, רק תיארתי תסריט עתידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך נאומו של פרופ צ׳חנובר : ׳ רופאים בכירים ביותר נעלמים מבתי החולים. אוניברסיטאות מתקשות לגייס חברי סגל בשטחים קריטים - בחלל, במכונות, במחשבים. מדובר בקהילה צרה ביותר. כש-30 אלף איש מהסוג הזה יעזבו את המדינה, לא תהיה כאן מדינה". הוא מציין שעזיבה של 30,000 אנשי מקצוע (מהסוג שהוא מתאר) תקריס את המדינה. הוא לא דיבר על העשירון עליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה זה יעשה לאיזון האקטוארי של קרנות הפנסיה. אני אקטואר קטן, אבל ממה שאני מבין כל המודל שם בנוי בחלקו הגדול על זה שהמצטרפים החדשים מממנים את הפנסיונרים הותיקים בהפרשות שלהם. כשאחוזים מאלה שמפרישים הכי הרבה עוזבים ומפסיקים לשלם, יש לי הרגשה לא מבוססת שיכולה להיות לזה השפעה יותר מלינארית על האיזון הנ''ל. וגם ביטוח לאומי יכול לסבול מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה. הירידה בתוחלת החיים תאזן את זה ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. לפחות בארץ קרנות הפנסיה נהנות מזה שכל דור גדול יותר מהקודם. בחו''ל כל המודל שלהם לא בר קיימא. רק בגלל ששוקי המניות נתנו תשואה עודפת בעשורים האחרונים הבעיה הזו עדיין חבויה. כמה שנים של חזרה לרגרסיה והיא תתפרץ במלוא עוזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה... אתה לא חושב על ביטוח לאומי? המודל שלו מתבסס על דמי ביטוח לאומי שמשולמים ע"י הדור העובד ומשולם בתור קצבת זקנה לדור שפרש מעבודה. יש שני סוגים של קרנות פנסיה: 1. תקציביות (ותיקות) - מקום העבודה מתחייב לקצבה מסוימת שתינתן לעובד עם פרישתו לפנסיה. עובדים ותיקים במגזר הציבורי (בעיקר) זכאים ל-2% מהשכר הסופי שלהם עבור כל שנת עבודה. המודל הזה מסתמך בעקיפין על גידול במספר העובדים כי ככל שיהיו יותר עובדים כך למדינה יהיה יותר תקציב לשלם לפנסיונרים. אבל המודל בכל מקרה "נשבר" לפני עשרות שנים דווקא מהצד השני - גידול בתוחלת החיים, ועכשיו רוב קרנות הפנסיה בתקציביות הן גרעוניות (המדינה משלימה את הכסף על חשבונה). המודל הזה לא רלוונטי לרוב בני ה-60 מינוס, אפילו אם הם עובדי מדינה. 2. פנסיה צוברת (חדשה)1 - העובד והמעביד מפקידים סכום כסף בקרן פנסיה, וכשהעובד פורש הוא זכאי לקבל את הכסף שנצבר בקופה שלו על בסיס מקדם אקטוארי שמייצג את תוחלת מספר החודשים שנותרו לו לחיות. הכסף שנצבר בקופה שייך אישית למבוטח2, ולא תלוי במבוטחים אחרים או הפקדות אחרות. בקרנות הנ"ל יש איזון אקטוארי, אבל הוא מושפע מתשלום רכיב הביטוח לקצבת שאירים3 ומהפער בין המקדם האקטוארי לתוחלת החיים בפועל. כך, אם פתאום הרבה חוסכים לפני גיל פרישה שזכאים לקצבת שאירים מתו, ו/או הרבה פנסיונרים שכבר מושכים קצבה מתו, האיזון האקטוארי יהיה חיובי. _________________ 1 יש גם צוברת ותקיה. לא נכנס לזה. 2 המבוטח יכול אפילו למשוך אותו בכל נקודת זמן לפני הפנסיה. אם כי במס גבוה, ומן הסתם תוך פגיעה בחסון שלו לפרישה. 3 בהערת אגב, להרווקים ו/או חסרי הילדים כדאי לותר על ביטוח שאירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תהיה בעיה דומה בפנסיות הצוברות אם המחיר של להיות זקן (אני מניח שזה מחירי שירותי הבריאות, החימום, מכשירי השמיעה, בתי אבות וכו') יעלה בקצב משמעותי יותר מהאינפלציה והגידול התוצר? נראה לי שלזה אריק התכוון (אם הגידול באוכלוסיה יפסיק אז תהיה בעיה של מספר עובדים בשוק הרפואה, מה שיעלה את המחיר של שירותי הבריאות(?) ואת המשכורות של האנשים העובדים(?), וישאיר את הפנסיונרים בבעיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, אריק דיבר על קרנות הפנסיה עצמן, לא ''מדד המחירים'' של להיות זקן. מבחינת קרנות הפנסיה, הן משקיעות גם את הכסף של פנסיונרים (בתוכניות הרבה יותר סולידיות), כך שבגדול הפנסיה תהיה צמודה למדד הכללי (חצי מנחש, אבל אולי אפילו פנסיונרים מקבלים הגנה טובה יותר, כי ת'כלס ההכנסה שלהם היא הונית, ולכן צמודה יותר למדד מאשר המשכורות). כמובן שאם הרבה רופאים (למשל) יעזבו את הארץ, המחיר של שירותי הבריאות יעלו, וקשישים יפגעו מכך בצורה לא פרופורציונלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה רלוונטי בעיקר לביטוח לאומי. קרנות הפנסיה (החדשות) פועלות על בסיס מודל אחר (ראה תגובה 773140). אבל אל חשש, אם תהיה עזיבה המונית שווי ני"ע שמוחזקים בקרנות הפנסיה יצטמצם בכל מקרה. לפחות בהנחה שסמוטריץ' לא יבזוז את הקרנות עוד לפני כן1. ____________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהגנה חלקית מהצטמצמות השווי שאתה מתאר, אני העברתי הרבה מהקרנות למסלולים עוקבי ס&פ 500, וממליץ בחום גם למכרי. שום דבר טוב לא מאיים על הבורסה הישראלית, בניסוחו של ליברמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבועיים כתבתי בקבוצת הוואטסאפ של החברים שלי כך: חברים, אני כותב את הדברים בזמן שמדדי מניות בארץ ובעולם נמצאים בשיא. אפיקי ההשקעה שלכם הניבו תשואות מעולות בשנים האחרונות. קופות הגמל, החסכון הפנסיוני, קרנות ההשתלמות שלכם, כולם מחזיקים מניות בארץ ובחו"ל ונהנו מהעליות. הגיע הזמן לקחת את הרווחים ולשמור על הכסף. יכול להיות שמדדי המניות ימשיכו לעלות עוד חודש-חודשיים, ואפילו בעוצמה, אבל בשלב הזה לדעתי הסיכונים כבר עולים בהרבה על הסיכויים ועדיף לשמור על הרווחים שנצברו מאשר לחפש עוד רווח ולהסתכן. במלים פשוטות - עדיף לצאת חודשיים לפני מאשר שבועיים אחרי. אני חותך את ההמשך שכלל הצעות יותר ספציפיות, אבל רוח הדברים ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל השקעה קל לקחת מבלי לשלם קנס גבוה, למשל חסכון פנסיוני. לגבי קרמות השתלמות, כנאמר, אם סמוטריץ' יצליח לבטל את הפטור מרווחי מס עליהם, יש תמריץ משמעותי להוציא אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הכוונה שלי היא שאנשים לא תמיד מודעים לכך שגם החסכון הפנסיוני שלהם מכיל מרכיב גבוה של מניות בארץ ובחו"ל, בלי ששמו של המסלול מעיד על כך (וניתן בקלות לעבור למסלול עם חשיפה נמוכה יותר) אם התיק שלהם גם כולל אחזקה ישירה במניות או בקרנות נאמנות/ תעודות סל מנייתיות החשיפה הכוללת שלהם למניות עלולה להיות גבוהה ממה שהם מתארים לעצמם. הסיטואציה בארץ אמנם דורשת פיזור לחו"ל כבר מזמן, אבל זה לא חייב להיות מנייתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל: א. למרבה הצער יש מעט מאד מסלולים בקרנות הפנסיה וההשתלמות (שזה חסרון שלהן מול ניהול השקעות בחשבון הבנק שלך למשל). אז לא בקלות אתה מוצא מסלול שצמוד לשווקי חו"ל שאינם מנייתים, נניח אג"חים אמריקאיים,הצמדה לדולר וכדומה. ב. כלל אצבע נפוץ הוא שככל שההשקעה לטווח ארוך יותר, כדאי להגדיל בה את אחוז המניות. בממוצע שווקי המניות עולים יפה מאד לאורך שנים, אבל הם מאד תנודתיים. הטווח הארוך ממצע את התנודות. מאחר והפנסיה היא החסכון הכי ארוך טווח שלנו (מתחת גיל 60 נניח), המסקנה היא שאחוז מניות ניכר הוא לא סיכון גבוה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון, ואתה מושך בלשוני. ב. נכון בדרך כלל, אבל יש את האותיות הקטנות1. ה S&P500 נמצא קרוב לשתי סטיות תקן מעל הרגרסיה מאז 19502. וכמו שלימד אותנו כהנמן זצ"ל החזרה לרגרסיה היא אחד הכוחות החזקים ביקום. _______ 1 ביצועי העבר אינם ערובה לביצועי העתיד 2 שהיא עצמה הרבה יותר מחמיאה מאשר הרגרסיה מאז 1870, שנותנת תשואה ריאלית של 1.9% , ואנחנו 4 סטיות תקן מעליה(!), אבל לצורך הדיון נניח את ההנחה המקלה שהרגרסיה מ 1950 יותר רלבנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאריק, שלום. מאחר ונשמע שאתה יודע מה אתה שח בענייני שוק ני"ע הייתי שמח לקרוא את דעתך בעניין מסויים. אני מנחש שאתה, להבדיל ממני, אינך נמנה על ה-7500 ש"זכו" להיות עמיתים של ההשקעה הזו. לכן, כמו רוב האזרחים, אינך מודע כלל לעניין זה, שגיא רולניק ואחרים תארו אותה כ"הונאת הכספים הגדולה ביותר של מוסד פיננסי מפוקח בהיסטוריה של מדינת ישראל". כוונתי לפרשת גמל סלייס [ויקיפדיה]. הויקיפדיה מעט "מנומסת" בניסוחיה. בפועל היה צריך לכתוב שהסכום של 800 מיליון ש"ח שהוא 93% מכספי הקרן "גמל בניהול אישי" למעשה נעלמו. האדונים והגב' גולדברג וטוקטלי, בעלי בית ההשקעות מסרבים לשתף פעולה ולגלות היכן הוא. מאחר ואני לא מרשות שוק ההון ואף לא ויקיפדיה, אומר בגלוי שמעובדות הפרשה עולה חשש כבד שהם עצמם, הבעלים, משכו אותו, כלומר גנבו אותו. דבר נוסף שלא נכתב בויקיפדיה הוא שסכום של 64 מיליון ש"ח שהגולדברגים היו אמורים להפקיד כהון אישי של הקרן, לא הופקד. לכל המתעניינים, אין מה לטרוח להתעניין אצל מנהלי ההשקעות שלכם. כספי הקרן הוקפאו והסיכוי שהעמיתים יראו אותם בתקופה הקרובה קלוש. רשות ההון מינתה מנהל מיוחד לחברה ויתכן שבטווח הרחוק סכום סמלי כלשהו יוחזר למפקידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הפרשה מהעתונים. דעתי על מה אתה רוצה לשמוע? שהיתה הונאה? כן, היתה הונאה. כנראה לא מלכתחילה, אבל כך זה מתגלגל. שהרגולטורים התרשלו בתפקידם? ועוד איך. שהבעלים לא יקבלו עונש בקנה המידה שמיידוף קיבל? זה מובטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על משהו יותר בכיוון של למשל א. רוב הכסף המושקע בשוק ההון הוא באפיקים סולידיים (קרנות הפנסיה, אג"ח) ולא במקרה. המשקיעים שם, רווחים גדולים לא יראו, אבל גם הסיכוי שיאבדו את כל כספם אינו גבוה. מי שלא באמת מבין בדברים הללו, מוטב שלא יתעסק בהם. ב. מי שלא יכול להרשות לעצמו לאבד את הכסף מוטב שלא ישקיע בשוק ההון באופן עצמאי. נ.ב. מה דעתך על אפיק ההשקעה הקרוי "פוליסה ביטוחית". יש לי אחת כזו אצל אותו סוכן שקנה לי את הסלייס גמל. הרעיון מצא חן בעיניי, מפני שהיא חוסכת ממך את הצורך לעקוב באפיקים האחרים אחרי המכירות והקניות של ני"ע שממילא אינך עוקב אחריהן. האם אחזקתה שווה את הטורח? מה ה-catch? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוכן ברור לי שבפרשה זו יש יותר ממה שנחשף לציבור הרחב. הדברים שהתפרסמו בתקשורת פשוט לא מתחברים לתמונה שלמה, עקיבה ומלאה. ברור שמסתירים מאתנו משהו. חשבתי שאולי תצליח לקרוא בין השורות של העיתונים. למשל א. נכתב שמנהלי הקרן השתמשו בכספי המפקידים החדשים כדי לשלם למפקידים ישנים שרצו למשוך וכן כדי למשוך משכורות לעצמם. זוהי הונאת פונזי פשוטו כמשמעו. מדוע מנהלי הקרן אינם במעצר? ב. לא ברור במה כביכול הושקעו הכספים. נכתב שהמדובר בהשקעות בלתי חוקיות. מה זה השקעות בלתי חוקיות? הם לא השקיעו במנהרות בעזה. יכול להיות שזה שם עט להשקעה מסוג מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הנכון: סלייס גמל [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שחלק מהסכום אותר אבל התנהלות החברה היתה כל כך שערורייתית שלא ברור מה שייך למי. אמרו שם שמי שהיתה לו קופת גמל במסלולים רגילים יראה את כל כספו בעוד 4 חודשים, אחרי שיושלם תהליך הרכישה של הקופות בידי הפניקס, ומי שהיתה לו קופה בניהול אישי כנראה יראה רק חלק מכספו, ועוד הרבה יותר זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסיטואציה בארץ אמנם דורשת פיזור לחו"ל כבר מזמן" ואם לחפור בזה עוד, יש כמובן שתי רמות: אפשר להשקיע בני"ע חו"ל דרך מוסד פיננסי ישראלי, שמוריד סיכון בפרמטרים המקובלים אבל חשוף עדיין לצעדים רדיקליים של סמוטריץ' (במובן הרחב של סמוטריץ'). ואפשר, במאמץ מה, ממש לפתוח חשבון בחו"ל. ולהודות על האמת, כתבתי את זה רק כדי שאוכל לחתום בברכת "המוציא כסף מן הארץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמץ ממש קליל אתה יכול לפתוח חשבון באינטראקטיב ברוקרס ולברך המוציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעונינים, אני יכול להפנות לאתר וקבוצת וואטסאפ שיש בהן מידע ודיונים פעילים מאד בנושאים האלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |