בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 14/08/24 14:02
שבכל דור ודור 770878
תמיד הייתי אתאיסט ו/או אגנוסטי וחשבתי שזהו אין לי מה להוסיף לעצמי בנושא.
זה הפתיע אותי שהתווספה לי שכבה נוספת לאתאיזם שלי (לא במקום אלא בנוסף) בשנים האחרונות, במישור הריגשי, בלי קשר לטיעונים רציונליים או פילוסופיים.
בניסוח גס - לא סתם הסתייגות מדת אלא ממש תחושת גועל. בניסוח שמנסה קצת יותר לתאר את הסנטימנט: גם אם רציונלית אני חייב להודות שאני לא יודע אם יש או אין אלוהים, אחרי שאני צופה כל חיי באיך שהיהודים והמוסלמים סוגדים לאל שלהם במזרח התיכון (בישראל ובשכונה מסביב), יש דבר אחד שאני בטוח ומאמין בו במאת האחוזים וללא ספק. פה בטוח שאין אלוהים. בשום מקום ובשום לב.

במילים אחרות: גם אם אולי היה פה אלוהים, מתישהו בהיסטוריה, גם לו נמאס וגם הוא עשה רילוקיישן.
שבכל דור ודור 770880
אתאיסט רדיקלי פנאטי.
שבכל דור ודור 770881
משתגיד.
שבכל דור ודור 770945
כך אני מגדיר את עצמי.
שבכל דור ודור 770954
אוקיי. לא מזדהה.
שבכל דור ודור 770882
אביב, בטוח שאתה "אתיאיסט" ב-‏100% או שאתה רק בספק? או מאמין ב"כוח עליון" איכשהו ועדיין מנסה להגדירו? משתלם לך להסתכן?

חצי הומור חצי ברצינות.
שבכל דור ודור 770884
רק לורד וולדמורט ואין מלבדו.
שבכל דור ודור 770955
אני שותף לתחושת הגועל הזו. כבר עשור ומעלה, וכמובן בחריפות יתר בעשור הנוכחי.
הקבס המירבי נגרם על ידי מתק השפתיים הסיון מאירי ונגזרותיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים