|
רגע, אז כשתבת: "אם המדינה תחליט שזה מה שצריך לעשות להם, אני לא אפצה פה ואצפצף. אולי אפילו אשמח קצת בלב" התכוונת לכתוב: "אם המדינה תחליט שצריך לחוקק חוק חדש שיכלול עונש מוות למבצעי פוגרומים המוניים, אני לא אפצה פה ואצפצף. אולי אפילו אשמח קצת בלב"? בהתחשב בזה שאתה אזרח במדינה, החלטה של המדינה לשנות את החוק תכלול גם לשאול אותך (דרך הנציגים שלך בכנסת), לכן זאת לא שאלה של "לפצות פה" או "לצפצף" אלא שאלה של לתמוך, להתנגד או להמנע. ההסבר החדש שלך לא מתיישב עם הטקסט אותו הוא מתיימר להסביר. אולי התכוונת לכתוב: "אם המדינה תחליט שצריך לחוקק חוק חדש שיכלול עונש מוות למבצעי פוגרומים המוניים, אני לא אתנגד. אולי אפילו אתמוך"1?
בכל מקרה, התגובה שלי לכל הניסוחים האלה תשאר זהה: "אם המדינה <הכנס כאן את הנוסח המחודש> אני בהחלט אפצה פה ולא אשמח (למען האמת, הרעיון הזה מטריד אותי הרבה יותר מאשר כמה סוהרים שמחליטים לעשות את זה על דעת עצמם)." ככה שלא כל כך ברור לי למה אתה כל הזמן מזיז את הקו.
נראה לי שאתה רומז שהעובדה שהעמדות שלי "חריגות" כביכול היא טיעון חזק נגדן, ואת החריגות אתה מסיק מהעובדה שהחוק לא שונה. כמובן שזה מגוחך, ואני די בטוח שאתה יודע את זה. גם אם העמדות שלי "חריגות" זה לא הופך אותן לפחות שלי או פחות מנומקות. כבר מזמן הבנתי שבגלגול הנוכחי אני לא אזכה בתחרות מיס ישראל, אז אני לא רואה שום צורך אמיתי להיות בקונצנזוס, בטח לא כשאני כותב באלמוניות. וכמובן, שבמדינות ישראל יש הרבה חוקים מטומטמים שאף אחד לא משנה, החוק בישראל אוסר על נישואי יהודי ונוצריה (או נוצרי ויהודיה). אני לא יודע מה התמיכה הציבורית בחוק הזה, אבל זה לא הופך אותו לחכם או מוצלח בעיני. יותר מזה, החוק נגד הנאצים הוא אות מתה, מי שהיה בן 20 בסיום המלחמה יחגוג 80 בקרוב, והרבה לפני זה, אחרי שישראל כמעט הוציאה להורג את דמניוק, ישראל הפסיקה להעמיד פנים שמדובר בחוק קיים. אגב, יש בישראל עונש מוות על עוד פשע אחד (שהוא הרבה יותר רלוונטי, רמז, לא מזמן היה מי שטען שלפיד עבר על החוק הזה).
1 למה אני צריך לנחש למה התכוונת? אני לא מבין, אם זה ברור לך למה אתה לא כותב את זה במפורש
|
|