|
||||
|
||||
שים לב שהמצב הוא לא רק שהתומכים בו או יותר קולות בתקשורת הם יותר ויותר לצידו. (כפי שהיה צפוי כבר בשמיני לאוקטובר) ככל שימשיך הזמן וככל שישראל תהיה עמוק יותר בבוץ העזתי וגם הלבנוני, כך תשמע יותר ויותר קולות פשרניים יותר כלפי ביבי מיותר ויותר אנשים מתונים-בעיני-עצמם. זה ינוע מכאלה שאפילו הפגינו נגד הממשלה ופתאום יצהירו (אריק אחרי התקפת טילים מאיראן סטייל) הצהרות בסגנון ״טוב, אני ביביסט״ (נגיד, למשל, סתם זורק מספר, אחרי 1500 אזרחים הרוגים בחיפה והקריות) ועד לאמירות כאילו-פחות-קיצוניות סטייל ״זו לא השעה״ או ״אני לא ממעריצי ביבי, אבל זה לא רעיון טוב להתאבד כדי להפיל ראש ממשלה״. ביבי יודע שאוכלוסיה מפוחדת זו אוכלוסיה שקל יותר לתמרן. ביבי הוא פסיכופט (לא בלשון ציורית - הוא ממש כזה). משני הדברים הללו הגזירה היא טריביאלית. עד כמה שזה נשמע מנוגד לאינטואיציה - ככל שמדיניות הממשלה שלנו תעשה יותר רע לישראלים ולישראל, ככה היציבות של הממשלה הזאת תגבר1. ככל שצה״ל יכנס ליותר ויותר בלאנדרים - ככה יהיה קל יותר לשבץ בתפקידי מפתח ״אנשים מטעם״ ובובות משטר. המלחמה הזאת גם תוביל לכל הדברים שכאילו הפכו ללא-רלבנטיים בשביעי לאוקטובר (ההפיכה המשטרית שנעלמה מסדר היום כעניין טקטי בלבד). לא יודע עוד כמה צעדים ו/או אפשרויות מילוט נשארו עד לשח-מט, אבל ההסתעפויות בעץ-משחק-השחמט הולכות ומצטמצמות לכיוון די ברור. ___________________ 1 אולי המגמה הזאת תשבר בשלב כלשהו, לא יודע, אבל זה לפחות מה שיקרה כשאנחנו נרד במדרגות למטה, לפחות איזה מדור גיהנום אחד או שניים. |
|
||||
|
||||
אני לא מתחבר לגישה האוטומטית כלפי נתניהו. כולם במחנה השמאל מסכימים שלכתו של נתניהו היא דרישה הכרחית והתחלה טובה. אבל אני לא חושב שזה לב העניין. אנו בעיצומה של מלחמת אזרחים והאוייב ימצא קויזלינג אחר לשרתו אם יחשוב שהוא עדיין צריך אחד כזה. אסור להתעלם מכך שנתניהו הוא אדם אינטלגנטי ומנוסה מאד בתחום הפוליטי-מדיני. יש לא מעט דברים שהוא נוטה לשכוח כשנוח לו. דברים שיריביו ומשתפי הפעולה שלו אפילו לא הספיקו ללמוד. אתן לך דוגמה. נתניהו פיתח וכעת מתחיל לחשוף ספקנות וחוסר ביטחון ביכולות של צה"ל. הדו"ח של צה"ל על בארי והדו"ח המתמהמה על ניר עוז, מגלה שלצד הרצון לגלגל אחריות על מישהו אחר, יש לכך סיבות טובות. נראה ששכבת פיקוד הביניים של צה"ל הקרבי (ממג"ד ומעלה) עשירה באנשים שאינם מתאימים לתפקיד. איני יודע איך להגדיר במדוייק את המחלה, אבל באופן כללי אומר שמדובר במפקדים קרביים שהם בעלי מנטליות של מפקדים עורפיים ותומכי לחימה. הם, צריך לקוות, מסוגלים להוביל נוהל קרב בתנאי שגרה. כלומר כל עוד הכל מתנהל פחות או יותר לפי התכנון. ברגע שקורה משהו החורג מנוהל הקרב לו הורגלו הם נמלטים אל המוכר להם (ישיבות, נהלים ושגרים), כמו אותה תצפיתנית המשגרת קודים וסיסמאות חירום אל תוך הלא כלום. ברק חירם מספר ש"עד שהגעתי הכול התנהל בכאוס מוחלט". והוא הגיע לקיבוץ בארי 8 שעות אחרי האזעקות ובכלל היה צריך לפקד על כל גזרת נתיבות. היו מסביב לבארי כוחות ואף אחד ממפקדיהם לא תפס פיקוד. מה עשתה מפקדת האוגדה כל אותן שעות? מפקד פיקוד דרום ישב באותו זמן בב"ש. מדוע הפקודות היו צריכות להגיע מן הקריה? בקיצור משהו מאד חולה בצה"ל. זה מחזק פי כמה את האמרה הידועה המתארת צבא כקרס זהב של חכה. כל הישג אפשרי עשוי להיות לא שווה את הסיכון באובדנו. לפיכך אני רואה הצדקה למדיניות הממשלה לנסות כמעט בכל מחיר להימנע מלחימה בשתי חזיתות. המדיניות הזו עולה ביוקר לתושבי הפריפריה הצפונית. רבים מחסידי השמאל נלהבים לעשות שימוש בזעקות ה"תנו לצה"ל לנצח" של אותם אידיוטים שקל להם לשכוח שצה"ל פועל כבר 10 חודשים נגד ארגון שלא גילה יכולות צבאיות של ממש ועדיין הפריפריה הדרומית סופגת פגיעות יומיומיות. פעולת צה"ל נגד ארגון החמוש הרבה יותר טוב ושחייליו הם ותיקי קרבות לא תוציא אותם כל כך מהר מקו האש. היא רק תכניס ישובים אחרים לקו האש. בעניין זה נתניהו הוכיח הרבה יותר שיקול דעת מגלנט. בכלל, גלנט, אולי אפילו יותר מנתניהו מרבה להשתמש באיומים ריקים וממעט במעשים שמביאים תוצאות. לכן אני איני רוצה לבקר באופן אוטומטי כל מהלך של נתניהו. המצב סבוך מדי מכדי שיהיה ניתן להתיר אותו באמצאות הנחות פשטניות כמו ההליוצנטריות או הפסיכופטיות של נתניהו. כדאי תמיד לזכור שסינוואר ונסראללה הרבה יותר פסיכופאתים. נדמה לי שכתב האישום העיקרי נכד נתניהו הוא שהביא אותנו למצב זה ולא צעד זה או אחר שהוא עושה כאשר מצבנו כבר היה בכי רע. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאנחנו לא חיים באותה המציאות. התשובה לנ״ל כנראה תהיה ארוכה, אז אדחה אותה ליום אחר. לעת אתה אסתפק באמירת מזל טוב על החיסול של החלאה בטהרן. |
|
||||
|
||||
*לעת עתה למרות ש״לעת אתה״ זה חידוש לשוני די משעשע. |
|
||||
|
||||
אפרופו חידושים לשוניים משעשעים שנולדו בחטא, תמיד נהניתי לקרוא על מישהי ש"מתעקבת" כשבדמיוני אני רואה אותה מדדה על עקבים גבוהים בנסיון למהר כשהיא מתמרנת בין המהמורות ורוכבי האופניים על המדרכה. ואני הייתי פעם בעל הניק tarzac שנוצר כהלחמה של המעופף מהג'ונגל עם prozac בגלל שגיאת הקלדה (פרוידיאנית?). הניק הזה התאים מאד לאותה קבוצה, ודי לפחימה. |
|
||||
|
||||
דומני שהדבר הכי חכם שאני יכול לומר על החיסולים החדשים זה שאמם של החלאות היא כל הזמן בהריון. |
|
||||
|
||||
גם מרכולתם של בתי החרושת לנשק לעולם לא אוזלת. במקרה שלו, הפלה זה מוצדק גם בשלישון ה-248. |
|
||||
|
||||
על זה אבי ז''ל היה אומר שעל כל מנוול שתחסל יוולדו שלושה חדשים. |
|
||||
|
||||
נכון. יחד עם זאת צריך לשבח את התגובה הישראלית. בסה''כ מתוך כלל התגובות המסוכנות נבחרה התגובה הפחות גרועה. מבחינת הרצון למנוע התלקחות רב חזיתית, החיסולים הממוקדים הם הפחות מתלקחים. הבעיה היא ששוב קבלנו עדות לכך שהמדיניות הבטחונית והבינלאומית של ישראל מתוכננת ע''י קציני המטכ''ל ולא ע''י ההנהגה הפוליטית. בצורה הזו ההנהגה המדינית נדרשת אך ורק לאשר תוכניות של אחרים וניתן גם להתחמק מאחריות וגם להצדיק את נוכחותם של אווילים משרישים כמו מאי גולן ועמיחי אליהו ליד שולחן הממשלה. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא רק שנאום טוב1 בקונגרס יחד עם שני חיסולים מוצלחים מכפרים, בעיני רבים מדי, על שנתיים איומות. _____________ 1- בלי להכנס לויכוח, בעיני חסידיו זה היה נאום מצויין. |
|
||||
|
||||
כן. זה אף פעם לא מפתיע שפופוליזם זה פופולרי. |
|
||||
|
||||
12 ילדים מתים האמצע קצת מקלקלים את השבוע, לא? אם היה לי רגע קטן ואינפיניטסימלי של נחת השבוע, זה כשהדרוזים סוף סוף אמרו לו בפנים את האמת שמגיעה לו כבר תשעה חודשים. זה שהישראלים לא הצליחו לומר לו זאת עד היום באותו אופן זו נקודת עניות מעליבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |