 |
הפעם כנראה שבאמת לא הייתי מספיק ברור.
אתה טוען ש"לכבוש את הרצועה" ו"למוטט את החמאס" זה שני דברים שונים. בתאוריה זה נכון. בפראקטיקה לא. תלוי איך אתה מגדיר את "לכבוש".
לפי מה שאתה כותב "כיבוש" משמעותו הקמת ממשל צבאי שיספק לאזרחים את כל הצרכים החיוניים ויחליף בתפקיד זה את החמאס. וזה לא נכון.
אם צה"ל יצליח לחסל את ראשי החמאס ואת ראשי המערכת הצבאית שלה או להבריח אותם מן הרצועה ולפרק את המערכות הצבאיות שלה, זה יהיה מיטוט החמאס. גם אם צה"ל לא יהיה בכל פינה ברצועה ולא ידאג לסידורי הביוב של התושבים.
אני כופר בדיכוטומיה שאתה מנסה לכפות. או ששני המושגים הם היינו הך או שהם דברים שונים לגמרי. בפועל "לכבוש את הרצועה" זה מושג מעורפל לא פחות מ"הניצחון המוחלט".
אולי אפשר למוטט את החמאס בלי לתחזק מושלים צבאיים מושחתים ופרימיטיבים שיירדו באוכלוסיה? בעובדה החמאס די מפורק כבר עכשיו בלי ממשל צבאי. מספיק מפורק כדי שגורמים שונים במחנה שלנו יתבעו להפסיק את הלחימה.
כדי לצאת מן הניסיון ל"צמצם" מצב פוליטי מסובך לנוסחאות פשוטות/פשטניות אסטה מעט לנקודה הבאה: מדוע נתניהו נמנע מלהכריז על הקמת ממשל צבאי או מקים אותו ללא הכרזה רשמית? אני לא חושב שזה בגלל בנחמין וסמוטריץ (למיטב זכרוני סמוטריץ דווקא קרא להקים ממשל צבאי). סיבה אחת יכולה להיות התנגדות בינלאומית לכיבוש או התנגדות מן המחנה שלנו לכיבוש הרצועה. נתניהו כבר הראה שהוא יודע להתגבר על התנגדויות כאלו. סיבה יותר חזקה עשוייה להיות התנגדות של המטכ"ל. ממשל צבאי כפי שכבר כתבתי יחייב אחזקת כוח צבאי עצום שיעסוק בשיטור הרצועה ובאבטחת פעולות הממשל. כוח צבאי כזה פשוט אין. יתר על כן ישראל לא מצליחה לקיים משילות בתוך שטחיה שלה, מנין המומחיות לקיים משילות בתוך אוכלוסיה עויינת?
ולעניינינו, נתתי לך הגדרה חילופית של "למוטט את החמאס" שאינה כוללת הכרזת כיבוש ומינוי מושלים צבאיים: להגיע למצב בו אין יותר צורך לנהל מו"מ עם החמאס. האם ניתן להגיע למצב כזה מבלי לפתור את כל הבעיות ההומאניטריות של ערביי עזה? על כך אפשר להתווכח.
להכריז על יעד של "לכבוש את הרצועה", זו אחת מהטעויות שנתניהו לא עשה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש