|
אז הסיפור הוא כזה - הייתי בהרצאה שלו באוניברסיטת פרינסטון לפני כעשור וחצי. היתה הרצאה לקהל הסטודנטים הרחב, לא הרצאה טכנית מן הסתם, על חורים שחורים. היתה הרצאה טובה, וכשהגיע לחלק של השאלות, שאלתי שאלה שנראתה לו כנראה מספיק מעניינת כדי לענות באריכות. אחרי ההרצאה הוא נשאר ליד הבמה ועם אחרים גם אני וזוגתי ניגשנו אליו לומר כמה מילים. נראה שהוא התרשם ממה ששאלתי, כי הוא התחיל לשוחח איתי בעניין. ואז הוא שאל מאיזה אוניברסיטה אני, וכשגילה שבסך הכל יש לי תואר שני בפיזיקה ואני לא איש סגל, הוא עשה קסם. הוא פשוט העלים אותי. כאילו התפוגגתי לו משדה הראייה כלא הייתי והוא עבר הלאה.
עכשיו, אני מבין את התועלתנות שבהתנהגות הזו. לו הייתי עם דוקטורט בתחום, יש סיכוי שאולי יכולתי להביא לו תועלת. מרגע שהבין שאני סתם חובב, הענין שלו התאפס. ובכל זאת, זה היה קצת מעלי(ם)ב. מאז אנחנו קוראים לו ''הקוסם''.
|
|