 |
לגבי איחוד המחנה ומשכמו ומעלה: נכון. אין לי שום הוכחה שאייזנקוט הוא ג'ורג' וושינגטון הישראלי. אפשר רק לקוות.
אני משתמש בנקודה זו בטיעון המשלים הבא: ישראל נמצאת כרגע באשמת נתניהו, לוין ורוטמן במצב פוסט-דרייפוסרי. היא נזקקת לתקופת החלמה ממושכת. מסירת המושכות לדמות קצת אפורה המתרחקת מפולמוסנות ופלגנות עשוייה להועיל.
בהקשר הזה, דמותו של יאיר לפיד, היא דמות מפתח. אדם שכוונותיו ללא ספק טובות, אבל העדר כישורים ניהוליים (אם אפשר להתבטא כך) מסלילה אותו לעיסוק מוגזם בפולמוסנות פוליטית. נאומו על מה שיזכר מנתניהו הוא נאום משובח ראוי למלומד העוסק בתולדות ישראל המודרנית, אבל זה לא מה שצריך להעסיק פוליטיקאי השואף ליצור אלטרנטיבה שלטונית. הבעיה האחרונה של ישראל כרגע היא מה יחשבו על נתניהו בעוד 30 שנה. הבעיה שלנו היא אם תהיה ישראל בעוד 30 שנה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש