 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אמרתי שהמערכת הגלובלית היא לא כאוטית. יש פה קצר בתקשורת ו/או אי הבנה של מה שניסיתי להגיד, כנראה באשמתי. כתבתי ״ישפיע אפילו על מערכת לא כאוטית״ ונראה שאתה קראת את זה כ-״ישפיע על המערכת הגלובלית שהיא לא מערכת כאוטית״. אבל זה לא מה שכתבתי וזה לא מה שאמרתי על המערכת הגלובלית. אתה שם את הדגש בדברי על הדבר הלא נכון. רק אמרתי שהמקרה של משב-רוח המשפיע על הצלחה/אי הצלחה בהתנקשות פוליטית זה קשר סיבה-תוצאה עם תוצאה הרת גורל משמעותית מידית כבר בצעד אחד, בעוד שבתאור הרגיל של ״תוצא הפרפר״ מדובר בשרשראות ארוכות של סיבה-תוצאה קטנות (עם אפקט שמצטבר להבדלים גדולים בגלל תלות רגישה בתנאי ההתחלה). אקט ההתנקשות יותר דומה למשב רוח קל שמפיל משהו לכיוון של כפתור שגורם לפצצת אטום להתפוצץ או לא להתפוצץ במרכז ניו-יורק, מאשר שזה דומה לתאור הספציפי של תוצא הפרפר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה בלי קשר: הביטוי המקובל בעברית הוא ״אפקט הפרפר״. אני מנסה לשחזר איך נתקע לי במוח הביטוי ״תוצא הפרפר״ ואני לא רואה בשום מקום מישהו שמשתמש בביטוי בצורה הזו. אפילו לא שמתי לב שזה מה שאני כותב כשאני מזכיר את הביטוי. מאיפה זה הגיע? אולי ככה הופיע הביטוי בתרגום הראשון לעברית של הספר של קרייטון פארק היורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. לא זכור לי שאי פעם נתקלתי במושג הזה אבל זה, כמובן, לא אומר כלום; אפילו בהודעה הקודמת שלך בכלל לא שמתי לב ל"תוצא", אולי בגלל שהפרפר הצבעוני משך את כל תשומת הלב שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תוצא'' כתרגום ל''אפקט'' הוא ותיק למדי, אף פעם לא תפס בצורה חזקה אבל אף פעם לא ממש נעלם - נדמה לי שפעם בכמה שנים אני נתקל בו. הפעם הראשונה שנתקלתי בו היתה בנעורי המאוחרים, לא זוכר איפה, בצירוף ''תוצא המנהרה'' שהיה מבלבל במיוחד כי בהקשר של מנהרה ''תוצא'' נדמה שקשור ליציאה ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. היו לי בשנות ה-90 שני ספרים שכללו התיחסות לכאוס, שניהם בתרגום של עמנואל לוטם: פארק היורה של קרייטון וכאוס: מדע חדש נוצר של ג׳יימס גליק. התאוריה הנוכחית שלי שזה הגיע למוח שלי משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'כאוס'של גליק זכור לי כספר המדע פופולרי הגרוע והמעצבן שקראתי. ייתכן וגם התרגום אשם. וייתכן שכבר קיטרתי על זה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ וזה לא התרגום אשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את ''תוצא המנהרה'' קראתי במאמר שהוקדש לתוצא הזה באיזשהו מקום שבו היו מאמרי מדע פופולרי לנוער, אבל אני לא מצליח להיזכר איפה היה מקום כזה. בטח מישהו פה יידע.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מדע (כתב עת) [ויקיפדיה]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מדע'' לא היה לנוער, למיטב זכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא בפירוש ניסה להכניס לשימוש מונחים מדעיים בעברית. אני זוכר ספציפית את “חצידור” כתרגום של hemisphere (בעיקר של חצאי המוח) ו”זקפין” בתור שמו של איבר המין הזכרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. היה גם מגזין לנוער ששכחתי את שמו. נזכרתי במערכון דוכן הספרים של הגשש (שש והצי, מחר יום הולדת)- ''הילד קרא הכל, לחתיכות הוא קרא''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> מגזין לנוער ששכחתי את שמו "לדעת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, סביר מאוד. באמת אין לי סיבה לחשוב שזה היה לנוער, כנראה קראתי את זה בגיל 17-18 וכבר הייתי מסוגל לקרוא מדע פופולרי למבוגרים. אני עדיין לא זוכר ממש שהיה "מדע", ושקראתי בו, אבל נחיה עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי כמה חוברות עד היום. פרסום של מכון וייצמן. לא הוגדר כמגזין לנוער אלא "עיתון מדעי לכל", אבל בני נוער היו מן הסתם חלק גדול מקהל היעד. בלי מתמטיקה וסיבוכיות החומר היתה ברמה שתלמידי תיכון יכלו להבין. משהו בסגנון בטאון חיל האויר. אני זוכר אותו לטובה. נראה לי מושקע מאד וברמה גבוהה. אולי לא scientific american אבל מתאים יותר ממנו לקורא צעיר. כמובן שהיום אין לו זכות קיום, אבל דוגמה טובה ליתרונות שיש לעיתון מודפס ואין באינטרנט. כאשר היתרון העיקרי הוא שמישהו כבר סינן עבורך את הזיבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> פרסום של מכון וייצמן מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאתה צודק ולמוסד וייצמן אין קשר עם מכון וייצמן. אני רואה שכתובת המוסד היא ירושליים ולא רחובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי מאד לטובה. ממנו למדתי על פרקטלים, על אבני פנטומינו, רצועת מוביוס ועוד ועוד חידות מתמטיות ותובנות פיזיקליות על העולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |