|
בהקשר של הדיון הנוכחי אולי לא יזיק להזכיר שוב את ציפי לבני שויתרה על האפשרות להקים ממשלה עם החרדים כי היא סרבה להכנע לדרישותיהם. הציבור גמל לה על החלטתה בסיום הקריירה הפוליטית שלה.
בתגובה שקישרתי למעלה כתבתי גם את דעתי על הדרך לשילוב החרדים בנטל הלאומי: מי שאמונתו אוּמנותו (סילפתי קצת את הביטוי בשביל הכיף) יתכבד ויקבל את כל הסיוע הכלכלי מזה שמעוניין, משום מה, באותה אוּמנות, הלא הוא השם יתברך שמו. מובן שהאופציה "לא מדבשו ולא מעוקצו" שמוחלת על ההסכם הסוציאלי-כלכלי צריכה להיות זמינה גם למי שאינו חרדי. הכסף שייחסך יועבר להטבת התנאים של משרתי הקבע, ובכך יתמוך בתהליך של הפיכת צה"ל לצבא מקצועי.
|
|