בתשובה לאריק, 05/07/24 10:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל להבדיל מבחירה בין ביידן לטראמפ, בחירה בין האריס לביידן לא נקבעת לפי החלטת קהל גדול, אלא לפי מה יחליטו מעט מאוד אנשים (ובעיקר איש אחד). יש הבדל בין יכולתם של מהמרים לחזות מה חושב הציבור כולו (שהם סוג של מדגם שלו) לבין יכולתם לחזות מהלכים פוליטיים בחדרי-חדרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לנחש זה כיף. כמו הימורים. אם אתה גם מבין שהחיים מפתיעים, זה גם לא מתסכל. בני אדם לעומת זאת לעתים רחוקות מפתיעים. מנהיגים פוליטיים לרוב פורשים כאשר הסקרים מנבאים להם תבוסה משפילה. וזה לא המקרה. יש בארה"ב מספיק מצביעים שמבינים שעדיף שכיב מרע שעשוי להיות "מתחת לקו" כשזקוקים לו מאשר אידיוט מדופלם שאינו מסוגל שלא להזיק (ע"ע צפ' קוריאה וקורונה). קשה לי לראות את ביידן פורש ובפרט שמזומן לו התרוץ המקובל: לא מצאתי מישהו שראוי. אפרופו הפתעות בחיים, ברצוני לשתף "רושם" מוזר. יש לי סלידה מובנית משדרנים בערוצי התקשורת שמקור מחצבתם בערוץ 14. הם תמיד נותנים את הרושם שהם בתחרות שאין לה סוף על פרס הפטריוט המצטיין. אחד כזה הוא אמיר איבגי שמהבהב בערוץ 12 וגם בגל"צ. והנה אני שומע אותו מראיין את השר סמוטריץ ולא זו בלבד שלא שואל אותו "איך אתה כל כך משכמך ומעלה" אלא נותן ראיון עיתונאי עם שאלות קשות ולא נרתע גם כאשר השר מנסה לשחק את המקופח והנרדף. הרגשתי כאילו נקלעתי לאזור הדמדומים. לא זו בלבד שהרושם שלי מאיבגי היה שמדובר בקול אדוניו הממהר לזנק כאשר מישהו מדבר סרה באנשי הימין, גם לא הצלחתי לברר אם מדובר בראיון עדכני מיוני 24 או ש"ח מראיון ישן מלפני מספר חודשים. האם יתכן שגם כלב מאולף יכול ללמוד טריק חדש ולהפוך לעיתונאי של ממש. לצערי, לאחר כמה ימים, הספק התגנב מחדש. האם יתכן שמדובר במשרת מסוג עלוב עוד יותר, שאדוניו אינם מחנה פוליטי מסויים, אלא פלג מסויים בו. האם האיש אינו אלא נער שליחויות של הליכוד החדש שסופסוף הבחין שפוטנציאל הקולות מדלדל? כאשר נציגי הסקטור המזרחי-מסורתי אינם מעיזים/טורחים לצאת נגד צעדים הפוגעים בסקטור שלהם חוקי אי-גיוס והזרמת כספים למערכת החינוך הדתי-אירדנטי ולהתנחלויות, קולות הסקטור שלהם ינדדו למחוזות הש"ס, סמוטריץ ובנחמין ואז שולחיו עשויים לגלות שהפכו לסרח עודף של המחנה, צר המקום ליד שולחן השלטון ואין מספיק מקום לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד סביר שהוא נשלח על ידי הנתניהוז ועוזריהם כדי להקטין את סמוטריץ' ולרמוז לו שלא יעז לפרק את הקואליציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ובכל זאת היה שם רגע מרשים שהדגים את העיקרון כי עיתונאים אינם עובדים של משרד ההסברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פסיכו-היסטוריונים סובלים מאותה בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שיש מספיק נתונים כמותיים שמראים שלהאריס יש סיכוי יותר גדול לגבור על טראמפ מאשר לביידן. ולא, כמה מאמרי עיתונות היסטריים של השמאל האמריקאי הם לא מספיק נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בכלל לא בטוח שהבוחר האמריקני מוכן לנשיאה אשה ועוד לא לבנה. בפעם האחרונה שהשאלה נבחנה, התשובה היתה לא (טראמפ נ. קלינטון). אידיוטי הימין עשו כל כך הרבה רעש וכנראה גם היה מבצע פוטיני שנועד לחסל אותה, כך שבהמולה נשכח שמעולם לא היתה מועמדת שהיתה כל כך כשירה ומוכנה לתפקיד ובכל זאת הפסידה גם לאובמה וגם לטראמפ. לי אישית אינספק שחלק מן ההפסד מוסבר בכך שהציבור האמריקני עדיין לא היה מוכן לאשה נשיאה. ואם מדובר בקאמלה האריס, אשה שאינה פופולארית במיוחד אפילו בקבוצת המוצא שלה (מז' אסיה וככה), לא כל שכן. סיכוייה להיבחר דומים לאלו של ביידן. הבעיה היא שהמכונה הפוליטחת האמריקנית, בפרט זו של הדמוקרטים, כל כך מסורבלת, שללא התלהבות של ממש (קנדי, אובמה), קשה מאד להזיז אותה. מזכיר קצת את הסנאט הרומאי שבחר בד''כ לקיסר כל מיני זקנים שכיבים מרע כדי שיקראו שוב לבחור מוקדם ככל האפשר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |