בתשובה לאריק, 24/03/24 1:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נובו נורדיסק מוכרת את ויגובי במחיר בערך כפול מאשר אוזמפיק (באותו מינון של חומר פעיל). בארץ, כל עוד ויגובי לא אושרה היה ניתן לרשום את אוזמפיק להרזיה off label, אבל מרגע שאושרה כבר אסור. כתבה ב"הארץ" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שזה יעניין יותר מדי אנשים כאן, אבל ייתכן שלתרופות ההרזיה האלה יש תוצאי לוואי לא רעים. מאחר שרוב המחקרים המוקדמים מתגלים כעורבא פרח, לדעתי עוד מוקדם לתרגם את זה לפעילות בשוק ההון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע ממש מגניב. ויש לי תיאוריה בענין (מופרחת כמו כל עורבא עם טעויות כתיב): מי שמרגיש רע אוכל יותר, שותה יותר ועושה יותר סמים. אם התרופה המופלאה פשוט מקטינה את הסבל, מן הסתם גם הצורך בסמים יורד, לא? (רק שמינון מופרז יהיה קטלני, כי מי שמרגיש טוב מדי גם לא ירגיש צרוך לאכול - זה קטע שכבר עלה בכמה וכמה ספרי מד"ב ישנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבות שלי הן וריאציהעל דבריך, בכיוון של השפעה על מנגנוני הנאה משותפים לאכילה ולסמים. לא ידוע לי על מתאם בין משקל גוף לצריכת סמים, אם כי ''לא ידוע לי'' אינו טענה חזקה במיוחד. מה שכן ידוע לי - וזאת כבר טענה יותר חזקה - שכאשר מפסיקים לעשן התיאבון גובר, כך שהקשר בין אכילה לסמים אינו משהו מפתיע מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים שסובלים (מילולית) מעודף משקל, מן הסתם מרגישים חרא, וזקוקים לאמצעי בריחה מהמציאות. כשהתרופה עובדת ועודף המשקל יורד, מן הסתם הם מרגישים הרבה יותר טוב וצורכים פחות בריחה מהמציאות. נשמע לי טריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם כך גם אנשים שרזו באמצעים אחרים היו אמורים להנות מאותה תופעה, מה שלמיטב ידיעתי לא קורה (''ניתוח קיצור קיבה מפחית שימוש באלכוהול וגראס'' בטח היה מצליח להגיע לידיעת שוטי הציבור). אולי זה מפני שהצד השני של המטבע - פיצוי עבור הנאה שנשללה - מאזן את האפקט עליו אתה מדבר, אם הוא אכן קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסתדר לי שתרופה שחוסמת קולטני הורמון במערכת העיכול ומעניקה לאנשים את התחושה שקיבלו קודם רק על ידי אכילת יתר, תעניק להם גם את התחושה שקיבלו מצריכת סמים. מן הסתם קיצור קיבה ושאר שיטות לא מעניקות לאכלני היתר את התחושה הזו, כלומר הם ממשיכים לרצות לאכול אכילת יתר, אבל לא יכולים, או ממשטרים את עצמם להתנגד לדחף. להבנתי התרופה סותמת את החור הספציפי הזה בנשמה ולכן גורמת לחלק מהמטופלים גם להרגיש טוב יותר עם עצמם באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הקושי שלך, ואעלה טענה דומה לקודמת: אם העניין נעוץ בשאלת ההרגשה הטובה גרידא, תרופות אנטי-דפרסיביות (SSRI וכאלה) היו גם הן אמורות ליצור אפקט דומה, וגם על זה הינו שומעים. בניגוד לתרופות החדשות עליהן אנחנט מדברים, האנטי-דפרסיביות בשמוש כבר עשורים - פרוזאק התחיל להמכר ב-1987. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. באמת הייתי מצפה להשפעה דומה מפרוזאק וקרוביו. באמת אין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי שיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה, נוגדי דיכאון מקהים רגשות שליליים ולא מעודדים רגשות חיוביים (אולי מקהים גם אותם). לעומתם תחושת השובע היא רגש חיובי בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודיכאוניים לפעמים דוקא אוכלים מעט מדי, אז זה לא נראה כיוון שיסייע לדמיון לאפקט הנוכחי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |