בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 30/06/24 9:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה מעניין. אשיב כנראה כשאחזור. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תבלה טוב. ___________ ההרמז לרמה המוסרית של אבותינו לפני כמה עשרות אלפי שנים (בהנחה הסבירה למדי גם אם בלתי מוכחת שהיה להם חלק בהכחדת המתחרים) מתחיל להזכיר לי את המוסר ההתנ"כי שמשום מה נחשב רלוונטי לחיינו בניגוד, למשל, לטכנולוגיה של אותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש היבטים במוסר האנושי שהם מולדים, ולכן לא השתנו לאורך ההיסטוריה. למשל עקרון ההדדיות, שגורם לנו לשמוח כשמשיבים לנו כגמולנו ולכעוס כשלא. כמובן שהעקרון מתבטא בצורות שונות בחברות אנושיות שונות- בחוקי חמורבי1 הפרשנות שלו שונה מאשר בדמ' ליברליות, אבל העקרון של Quid pro quo נשאר. _____ 1 בילדותי קראתי ספרים מכל הבא ליד, ובפעם הראשונה שנתקלתי באזכור של חוקי חמורבי חשבתי שזה שמו הפרטי (מתחרז עם שוקי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 זה לא שמו הפרטי?2 2 ושאפו לויקיפדיה על כתב היתדות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לקח חצי דקה להבין את אריק: הוא חשב ש"חוקי" זה שמו הפרטי. _____ על השאפו לויקיפדיה, פעח"ב: גם באינדקס של "גדל, אשר, באך" בעברית (אינדקס אקסטרווגנטי יותר ממה שמועיל, אבל הרגשנו מחויבים לאקסטרווגנטיות של האינדקס במקור). זה היה הסוף של מדרון חלקלק: יש באינדקס הרבה שמות אנגלוסקסיים, ולצד הכתיב העברי מועיל לקורא העברית לדעת את הכתיב האנגלי, הן לצורך הגייה והן לצורך חיפוש. אבל רגע, לא רק אנגלי, זה נכון לכל שם שנכתב במקור באותיות לטיניות, גם אם לא כל הקוראים ידעו להגות את כולם נכון. אבל רגע, יש שם גם כמה שמות יווניים, יפניים והודיים. לכתוב את השם באלפבית המקורי כנראה לא יעזור לאף קורא, אבל להשאיר אותו בעברית או לכתוב אותו באלפבית לטיני? אירופוצנרטיות, טפו! אז יגענו ומצאנו והעתקנו והדבקנו (פחות אני, יותר מיודענו ט.). ואז הגענו לחמורבי - כן, גם הוא באינדקס - ולא נותר אלא. אאז"נ זה לא היה אז בויקיפדיה, והצריך מאמץ לא קטן. אבל נתן הרגשה של "מגניב, שאפו לעצמנו". תודה גם ליוניקוד, שמכיל כתב יתדות ואפשר לזה לצלוח חלק יחסית את המעבר לסדר דפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש היבטים במוסר האנושי שהיו עימנו עוד משחר קיומנו. כידוע, אפילו לקופים מסויימים יש - עפ"י האינטרפרטציה המקובלת - תחושה בסיסית של "הוגנות" ואמפטיה, וגם בפיזיקה של אריסטו "יש היבטים" נכונים (בדקתי: אבן נופלת {באויר} יותר מהר מנוצה). אלא שבדומה לתחומים אחרים, גם בתחום המוסר והאתיקה חלו שינויים שהופכים את העובדות האלה לבלתי רלווטניות, והמסע להחזרת אותה עטרה ליושנה צריך להתמודד, למשל, עם העובדה שתחת אותה עטרה מפוארת העבדות לא נחשבה לבעייתית, שלא לדבר על זילות חייהם של מקוששי עצים בשבת. למרבה הזוועה, מיעוט לא מבוטל של שומרי אמוני מתעקש לנסות להחיל על זמננו את הזוהמה1 (הקדושה!) הזאת: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר (שמואל א', ט"ו, פסוק ג') ___________ 1- זוהמה? אני מכוון, כמובן, לאיות של "וְהִכִּיתָה" ושל "וְהֵמַתָּה". גם המעבר מגוף שני יחיד לרבים ושוב ליחיד לא בא לי טוב בעין; במסגרת האוננות האינטלקטואלית הידועה בשמה "והגית בו יומם וליל" בטח נכתבו כמה אלפי מדרשים על העניין הזה. הרשכ"ג, לדוגמא, כתב על הנושא מסה מלומדת שנושאה העיקרי הוא הפרט והכלל, היחיד והמדינה - והגבולות המיטשטשים של אלה בעיתות חרום. רצח עם ובהמה הוא חובה של כל פרט ופרט, אך הביזה תיעשה אך ורק בידי הכלל (ובמלים אחרות: חבר'ה, אף אחד לא יכעס אם לא תקיימו את הוראות הפתיחה באש, אבל דברי ערך שדודים נא להעביר לסמוטריץ' וממנו לסטרוק ולמשרד הדתות. אנחנו לא חיות!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זכור לי הדיון עם אביר הקרנפים שהפרשנות שלו למוסר של נביאי ישראל כללה להטיח עוללים אל הסלע. כנראה לא במקרה אין למסכת החביבה עלי במשנה- פרקי אבות, פירוש בתלמוד. אבל יש פרקי מוסר אוניברסליים שהזמן לא נתן בהם את שיניו. לטעמי המוסר של פרקי אבות רלבנטי לימינו בלי שינוי כלל. וגם במקרא יש כמה מצוות מוסר רלבנטיות- לא רק כבד את אביך ואת אמך1, אלא גם לפני עיוור לא תתן מכשול , ותקנת התעבורה המפורסמת - לא תחסום שור בדישון. _____ 1 בגרסת שייקה אופיר: כבד את אביך! ...ואת אמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מספיק על "המוסר של פרקי אבות" כדי להביע דעה, ומסכים שוב ש*יש* עקרונות מוסריים שמלווים אותנו משחר ההיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שגם ה"אנחנו" ו"הם" טבוע בגנים שלנו. כל ההתארגנויות האנושיות מחזקות את הקבוצה על ידי תחושות שליליות (שנאה ולעג) למי שלא נמנה עם חבריה, על אחת כמה וכמה לקבוצה מתחרה. הפועל נגד מכבי, המקובלים נגד החנונים, ימניים נגד שמאלנים, נוצרים נגד מוסלמים. גזענות היא מקרה פרטי מתבקש, אדרבא כשזה ממש species שונה. אני משער שהניאנדרטלים היו "הם" חזק מאוד, והביבי התורן דאג לחזק את הקבוצה על חשבונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה נכון אפילו לקבוצות של שימפנזים1. וייתכן גם שעבור יונקים אחרים. 1 מן הידועות - אבל מתישהו המפתיעות - שהפרימאטים הקרובים אלינו ביותר והחביבים למראה במדיה המצולמת, יודעים להיות רצחניים ביותר כלפי בני מינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטיה לשנאת הזר (קסנופוביה) אינה מוטלת בספק, או, כמו שאומרת השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה: "אני גזענית גאה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור הכללי של המצב בכתבה הוא בחלקו מטריד. למשל, אם התיאורים בכתבה נכונים (ואמוני בתקשורת הישראלית אפסי), יש שם עדויות מטרידות למעורבות פסולה של השר הממונה. אם למשל אי הגשתם של כתבי אישום בפרשת הכאתו של שאול גולן נובעת מהנחיית או רוח השר ולא רק כתוצאה מן הנתונים שעלו בבדיקה מקדמית, הדבר חמור. גם הפסקת פירסום הסטטיסטיקות המשטרתיות מאז הרבעון הראשון של 2023 היא דבר מאוד לא תקין בעיניי, למרות העיוותים בדוחות קודמים. זאת במיוחד בשל תפקידם המרכזי של סיכומים אלו בקרב הציבור (הרציונלי) באשר להצלחת הנבחר בתפקידו. אבל בסה"כ יצאתי מעודד מן הכתבה. בעבר שרר במערכות השלטון בישראל איזון סביר בין הדרג המקצועי, שמשמר המשכיות עניינית א-פוליטית מפני גחמות פוליטיות, לבין מי שנבחרו כדי ליישם את מדיניותם לאור הזרקורים ועתידים לתת דין וחשבון בפני הריבון על פעילות משרדם וממשלתם. איזון זה הלך והופר בדור האחרון במערכת הצבאית, המשפטית והמשטרתית ברמה מטורפת. אז לצד הדברים המטרידים, אני שמח ששר הממונה, אם זה הקטסטרוף שקדם לבן-גביר או הוא עצמו, מצליח במידה מסויימת לעקוף את המרד האנטי-דמוקרטי שפשה בשירות הציבורי. תקוותי היא שרה-דמוקרטיזציה זו, אולי בגירסה מתונה יותר, תגיע גם למשרדים אחרים. אם כך יהיה, אזי אולי יצא הפסדנו בשכרנו. גם ירידת כמות מעצרי החשודים בטרור יהודי נראית לי מעודדת. זאת אל נוכח ירידת כמות האירועים מסוג זה בצירוף המעצרים הפוליטיים ותלונות השווא המרובות בתקופה שקדמה. באשר לאירוע בגיתית, לטענת המתיישבים הם הותקפו באבנים ומקלות ונורו ע"י חיילים. הצבא טוען שחיילים ירו באויר. אני לא יודע למי להאמין. הנקודה כאן היא סירוב המשטרה לחקור את העניין, טענה שנכונותה אינה ברורה לי על פי המשך הכתבה . הכתבה ארוכה ומקיפה נושאים רבים שדורשים כל אחד מחקר שחורג מן הזמן הפנוי ומידת ההשפעה שיש לי. אז אסתפק בכך. בכל מקרה, טענתי בדו"ח "אלימות המתנחלים" היא סטטיסטית, בתקופה שהסטטיסטיקות עדיין היו גלויות לעין כל, והקמפיין שעמד בניגוד להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמון אפסי עדכני ועוד אחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> מצליח במידה מסויימת לעקוף את המרד האנטי-דמוקרטי שפשה בשירות הציבורי. על המתקפה הפופוליסטית נגד השירות הציבורי: עו״ד עדנה הראל פישר, עמיתת מחקר וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות, במכון הישראלי לדמוקרטיה. """ מזה למעלה מעשור מתנהלת מתקפה פופוליסטית על השירות הציבורי. המתקפה התעצמה במיוחד בשנים האחרונות והתגברה תחת שימוש מעוות במושג ״משילות״ ודרישה לנאמנות אישית מעובדי הציבור. האם לטפל בכביש דמים או לתקצב צומת בראשות מקומית שהעומד בראשה התחייב לתמוך בשרה בפריימריס? שרת התחבורה הכריעה לכאורה במקרים כאלה על פי אינטרס פוליטי אישי ולעיתים אף ציינה בכתב ידה כי החלטתה היא בהתאם לעמדת הגורמים המקצועיים, גם אם לא כך היה. ... אבן הראשה של השירות הציבורי הוא עקרון הנאמנות לציבור, ולא נאמנות אישית לנבחר הציבור. מעיקרון זה נגזרות החובות למקצועיות, הגינות, ענייניות, סבירות, שוויון וטוהר מידות, וכן מחויבות דמוקרטית לשקיפות ובקרה ולזכויות אדם ואזרח. שירות ציבורי איתן, מקצועי ומוכשר, המחויב לטובת הציבור ולטוהר מידות, ובעיקר שיש באפשרותו להתייצב ללא מורא בפני השררה, כאשר הדבר נדרש מקצועית ואתית הוא חיוני לציבור, לאמון הציבור בשלטון ולעצם יכולתה של הרשות המבצעת לבצע באופן הולם את תפקידיה. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "שרות ציבורי" זה לשון נקייה למשטרה, אז מדובר בקשקוש ימני נבוב. משטרה במובן המודרני הוקמה רק קצת אחרי המהפכה הצרפתית, באנגליה (בתקופה הנפוליונית), אבל "משטרות" בפועל התקיימו הרבה לפני הדמוקרטיה והמונח משטרה אנטי-דמוקרטית הוא קשקוש. משטרה אינה פועלת לפי הדמוקרטיה, היא פועלת לפי החוק. המשטרות במשטרים לא דמוקרטיים פועלים באופן אנטי דמוקרטי מפני שהחוק שם אינו דמוקרטי ולא מפני שהמשטרה אינה דמוקרטית. מה זה בכלל משטרה דמוקרטית? משטרה שקציניה נבחרים בכינוס חברים של שובבי ציון, נערי הגבעות ושאר כנופיות למיניהן? שר המשטרה הלא-קטסטרוף מנסה לקבוע מדיניות ע"י פנייה לשוטרים תוך עקיפת המבנה ההירארכי. זה נקרא קביעת מדיניות או אנרכיה? שר המשטרה הקטסטרוף הצליח להוריד את אחוזי הפשיעה אצל ערביי ישראל ואילו שר המשטרה הלא קטסטרוף הצליח להעלות אותם בחזרה ול"הוריד" אותם ביו"ש. על כגון דא יאמר: אשרי המאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדר: "משטרה דמוקרטית" == "משטרה במדינה דמוקרטית". נראה לי שזה יפתור את חלק מהבעיות הסמנטיות שמטרידות אותך בפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יעזור. הקשר היחיד בין משטרה לבין דמוקרטיה הוא דרך החוק שהיא אמורה לאכוף. אפופידס ומרעיו מדברים על משטרה דמוקרטית שבה הקצונה הבכירה תבחר לפי מפתח מפלגתי. בדיוק מה שזממו לעשות למערכת המשפט. פעם אחת יבחרו בקטסטרוף מן השמאל שהיה קצין בכיר ביחידה מובחרת ופעם אחרת יבחרו בבנחמין הלא קטסטרוף שהוא ביריון ונער עבריין שאינו מסוגל לכבד את החוק ופועל כאנארכיסט אפילו נגד החוק של הממשלה בה הוא יושב. השיקול של האם שר המשטרה הוא אדם שומר חוק אפילו לא עולה על דעתו. ואחזור ואטען, הדמוקרטיה הליברלית זה משהו מן המאה ה-18, כיבוד החוק והסדר זה מן המאה ה-13 והמגנה כרטא. כך שהם קדמו לדמוקרטיה. קיום החוק והסדר הם שמבדילים בין משטר אפילו עריץ ולא דמוקרטי לבין אנארכיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחלק מהפרדת הרשויות בדמוקרטיה ליברלית, המשטרה אמורה להיות גוף ביצועי שאיננו סר למרותו וגחמותיו הפוליטיות של שר כזה או אחר. זה ההבדל (המתמעט והולך אצלנו) בין משטרה לסקוריטטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוונתך היא שהמינוי של המפכ"ל צריך להיות מינוי ע"פ כישוריו הרלאבנטיים ולא ע"פ מפתח מפלגתי, אני מסכים. עניין אחר: אודה ואתוודה שיש משהו שמרגיז אותי בצביעות של אפופידס. בעבר ועד היום היה מאבירי הטפת המוסר לעם הפלשתינאי והערבי על כך שאין שם מחאה הומאניסטית. היום כאשר מירי רגב, לא ממש משוייכת לחטיבת העב"מים של בנחמין, אליהו ומאי גולן, פולטת על ימין ועל שמאל "להבעיר את ביירות", אני לא שומע הסתייגות של האזרח היהודי אפופידס. בכלל לכל אלו האוחזים ביהדות הציציות שלהם, אני מציע לחזור ולעיין ביונה ד יא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו שמתי לב לכותרת שנתן אח של אייל לפתיל שלנו. קולע אל חוט השערה. כרגע שודרו בערוץ 12 תמונות ילדים דרוזים הרוגי מג'דל שאמס. מעשה שטן התגנב לרקע השיקופיות סמלה של מדינת ישראל. באופן ציני הפרוזאיקה הזו מייצגת את הענקת האזרחות הישראלית פוסט-מורטם לאזרחים הסוריים שבין הילדים. (לעניין זה, בלויית הילדים בכפר לא היה אפילו דגל ישראלי אחד). יתכן שבשלב מסויים מדינת ישראל תחשוב שזה מוצדק להכניס אותי ואת שאר תושבי חיפה וערי המפרץ לטווח האש של חזבאללה. אני בהחלט מפקפק אם טיל חזבאללה שכוון לפיקוד החרמון ופגע בטעות באזרחים סוריים, הוא הנמקה מספיק טובה. הייתי חושב שראוי שזה יקרה במסגרת תוכנית צבאית כוללת ולא במסגרת הנרווים של שרת המנהל התקין ממשרד התחבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. מדובר באמת ברפרנס ישן. מדובר על מרד הפקידים הגדול משנת 23. בסופו של דבר הפקידים הובסו על ידי הקונסול אמסלם. הסיפור הונצח אח"כ בסרט מפורסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוני קרטיס ליד קירק דוגלס (המכונה קרק דאגלס)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שכן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרון "הנאמנות לציבור" נשמע יפה, במיוחד כאשר הוא מפורט כבציטוט שהבאת. אבל הוא אינו יכול להיות אמת המידה המרכזית לשלטון, נבחר ושאינו. מדוע? מאותה הסיבה ש"שלטון למען העם" עובד הרבה פחות טוב מ"שלטון מטעם העם". אמת המידה של הראשון אינה רק סובייקטיבית, אלא גם מעודדת התחמקות ממנגנוני התיקון הדמוקרטיים. לטווח הרחוק, אין לתוצאות הצורך להיבחר מתחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מנגנוני התיקון הדמוקרטי" נשמעים יפה בתאוריה. מה שקורה בפועל זה מה שמירי רגב עושה במשרד התחבורה ומה שבן גביר עושה במשטרה. מה שאומרת עו"ד פישר (כאמור, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית) משכנע אותי ואני מציע להקדיש 4 דקות ולצפות בסרטון. בהקשר של השירות הציבורי, מה שאתה קורא לו "מנגוני התיקון הדמוקרטי" זה מכבסת מילים כמו "רפורמה משפטית". עו"ד פישר קראה לזה "נאמנות לנבחר ציבור". אני הייתי משתמש במילים הרבה יותר חריפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסרטון, צפיתי בו עכשיו. כאמור, אני מכיר היטב גישה זו ואת הטוב שביסודה, אבל רואה בה פסול ערכי ופרקטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר בערכם התיאורטי של מנגנוני התיקון הדמוקרטי. אבל אני מתקשה להבין איך מישהו שרואה את מציאות השנים האחרונות בארץ (וגם בארצות אחרות, אבל כל מקרה לגופו) יכול להחזיק באיזושהי תקווה שהם פועלים פרקטית. לי נראה ברור כשמש שככל שמקצרים יותר את השרשרת הסיבתית בין ההעדפות-ברגע-נתון של הציבור לבין החלטות הרשויות המבצעות, האסונות הולכים וגדלים. אני בספק אם אני אוכל לנמק לעומק, ייתכן שאנחנו באמת רואים את המציאות דרך משקפיים הפוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
‘עקרון הנאמנות לציבור’ > היי, גם אני יכול! עקרון הנאמנות לערכים המהותיים של ליבת הבסיס הציבורי. עקרון הנאמנות לרוח המצפונית של החירות והחופש הציבורי. עקרון הנאמנות לציבור הנאמנים האמונים על אמון הציבור. למונחים ׳נאמנות׳ ו׳הציבור׳ יש מסלול ארוך ומפותל בטרם יקבלו את תואר ׳העיקרון׳. האם זאת נאמנות במובן חוק הנאמנות, או מלשון אמונים בבחינת השמירה על האמון בין מי למי? ומה הוא בכלל אותו אמון? החוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאת 3 מילים מתוך סרטון של 4 דק שברור שהוא בעצמו תמצית. ואז ביצעת להם דקונסטרוקציה. לצערי, אני לא באמת יכול (סליחה, רוצה) להתייחס לזה. אבל אני כן יכול לענות לך באותה דרך. > האם זאת נאמנות במובן חוק הנאמנות כתבת את המילה מובן. לפני שאענה לך, למה אתה מתכוון? איך בכלל נוכל לדעת שמה שמובן לי מובן לך? איך אפשר למדוד את מידת המובנות כדי שהדיאלוג ביננו יהיה בעל משמעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עיינתי בסרטון, אלא הסתמכתי על הכתב. מהנקודה בה נכתב : 'אבן הראשה של השירות הציבורי הוא עקרון הנאמנות לציבור, ולא נאמנות אישית לנבחר הציבור. מעיקרון זה...' הייתי רוצה להבין מה הוא אותו עקרון שטרם נחשפתי אליו שממנו גוזרים את המשך דבריה. > איך בכלל נוכל לדעת שמה שמובן לי מובן לך? נסתדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> הייתי רוצה להבין ראה לינק בהודעה האחרת > נסתדר איך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ראיתי והגבתי. 2. אני אשתדל שתבין אותי יותר ואתה תשתדל להבין אותי יותר. וככל שיהיו אי-הבנות, אין לי ספק שנוכל לפשט אותן בצורה כזאת שלפחות ליבת הדברים תהיינה ברורה ונהירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לא הבנתי.. :shrug: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו שויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם זה מעניין אותך: קבלת החלטות ויחסי דרג נבחר ודרג מקצועי, 46 עמודים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמעניין אותי, אחרת לא הייתי כאן. תודה על הקישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכתב של ראש השב"כ לרוה"מ ולשר הבטחון שפורסם הערב, הוא בגדר שני ציפורים במכה אחת. א. מחזק מאד את הטענה שמצב אלימות המתנחלים הוא רחוק מלהיות מרגיע ב. מרד מטורף, כמו שאמרת. מעניין איך הממשלה תדכא.. סליחה, תבצע "תיקון דמוקרטי" למכתב הזה. """ אני כותב לכם מכתב זה בכאב, בחשש גדול, כיהודי, כישראלי וכאיש ביטחון, על התופעה המתגברת של הטרור היהודי מ'נוער הגבעות'. תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים", הוסיף בר. "מעולם לא התחברתי למושג 'פשיעה לאומנית'. זו לא פשיעה מכיוון שיש הפעלת אלימות לצורכי הטלת מורא, כלומר טרור. זו לא 'פשיעה לאומנית' ובוודאי לא לאומית מכיוון שיש בה קריאת תגר על הלאום. התופעה בחסות האירועים הביטחוניים, אוזלת היד המשטרתית וייתכן אף תחושת גיבוי סמוי, צוברת נפח ומשנה את פניה: מעשייה של בודדים לפעילות של מאות. התרחבות משמעותית של היקף המשתתפים בתופעה. אובדן החשש ממעצר מינהלי נוכח התנאים שלהם זוכים בכלא וכספים שאותם מקבלים לאחר שחרורם מחברי כנסת יחד עם מתן לגיטימציה ודברי הלל, לצד מסע דה-לגיטימציה לגורמי ביטחון . יש שינוי "מפעילות ממוקדת וחשאית, לפעילות רחבה וגלויה. משימוש במצית, לשימוש באמצעי לחימה. לעיתים תוך שימוש באמצעי לחימה שחולקו על ידי המדינה כדין. מהתחמקות מכוחות הביטחון לתקיפת כוחות הביטחון. מהתנתקות מהממסד לקבלת הכשר מגורמים מסוימים בממסד. מדובר בבנינו, עלינו מוטלת האחריות לחינוך, למתן או להיעדר הלגיטימציה. להתוויית הדרך ולהתוויית הגבולות. כיום התופעה פוגשת היעדר גינוי של ההנהגה הנורמטיבית ותחושה של גב שלטוני מסוים. לתופעה הזו המענה אינו השב"כ. השב"כ הוא פלסטר שנועד לטפל במיעוט קיצוני, הוא אינו הבסיס לטיפול בשורש הבעיה. נדרשת קואליציה של מתווי דרך, שרים, משרדי ממשלה, רבנים ומנהיגים אזוריים ובהיעדר כזאת כל דאלים גבר. מנהיגי התופעה מבקשים להביא את המערכת לאובדן שליטה באופן שלא תהיה למערכת הממוסדת יכולת להשתלט על האירועים בשטח. אנחנו על סיפו של תהליך משמעותי, משנה מציאות. הנזק למדינת ישראל, בעיקר בעת הזאת, וברובו המכריע של ציבור המתיישבים הוא בל יתואר: דה-לגיטימציה עולמית גם בקרב טובי ידידינו, פריסת כוחות צה"ל שגם כך מתקשה לעמוד בכלל המשימות, שגם כך לא נועד לטפל במשימות אלה, פיגועי נקם שמציתים זירה נוספת במלחמה הרב-זירתית שבה אנחנו נמצאים, הכנסת גורמים נוספים למעגל הטרור, כאלה שלא היו שם קודם לטובת נקם, מדרון חלקלק שמסייע לתחושת היעדר המשילות, קושי נוסף ביצירת בריתות אזוריות שנדרשות למול הציר השיעי ומעל הכול: כתם גדול על היהדות ועל כולנו. יהיו שיאמרו שהפעילות הזו היא בבחינת מימוש האידיאולוגיה של צאצאי הרב כהנא בשילוב עם תשתית 'המרד' ששאבה את רעיונותיה מבית מדרשו של הרב גינזבורג. זו גם זו גורסות שאת המארג החברתי הקיים קל יותר להרוס מאשר לשפץ, תומכת בפירוק מבנה המדינה ובהעברת השטח, כדי להבליט את הבתירה בין היהדות לדמוקרטיה, שני ערכים שלהבנתי רק מחזקים זה את זה. בשם תפיסת העולם הזו הם מוכנים לסכן את ביטחון המדינה ואת עצם קיומה תוך ערעור האמון במוסדות המדינה. המופעים שראינו בהר הבית (העלייה של בן גביר להר הבית) הם ביטוי מוחשי לכך. התקדמות בכיוון תוביל לשפיכות דמים רבה ותשנה ללא היכר את פניה של מדינת ישראל. אני סבור שנדרשת הצהרה חד-משמעית מקצה לקצה שזו פעילות פסולה ומסוכנת - ערכית וביטחונית. נדרש מאמץ בין-משרדי למיגור התופעה. אני משוכנע שזה צריך להיות אחד היעדים המרכזיים של הממשלה. מוקדם לפני שיהיה מאוחר מדי. תופעה זו מייצרת סיכון משמעותי ביותר לביטחון האזור. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי ציפורים תודה וסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שקריאות ה"בראבו, איש אמיץ" ידעכו אני מציע לחשוב על זה שראש השב"כ אמור לשמור על הדמוקרטיה. כתיבת מלים נוקבות היא מה שאנשים כמוני וכמוכם עושים בנדון, אבל ראש השב"כ אמור לנקוט (בתאום עם היועצת המשפטית, כמובן) בצעדים קצת יותר מעשיים. האם אפשר להוציא ממשלה שלמה לנבצרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? לאיזה מין צעדים אתה מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. בשביל זה משלמים לו, ליוהמ"שית ולכל שומרי הסף האחרים. אני לא חושב שבהגדרת התפקיד של ראש השב"כ (בהנחה האופטימית שיש כזאת) כתוב שבמקרה שהדמוקרטיה בסכנה עליו לכתוב מכתב לרה"מ ולדאוג שהוא יודלף. המינימום הנדרש הוא שהוא יעשה מעשה גלאנט, יתייצב באולפני הטלויזיה וידבר ישירות לציבור. בטוח שזה לא עומד בדרישות האתיות מנושא תפקיד כזה, אבל זמנים קשים מחייבים צעדים קשים. בשאלה הקשה אם על נושאי תפקיד להתפטר בשעה כזאת, כשהנימוק שכנגד מתייחס לאסון שהמחליפים שלהם כנראה ימיטו עלינו, אני חושב שצריכה להתארגן קבוצה שלמה שתתפטר ביחד (בטחוניסטים, ראשי אוניברסיטאות, מנהלי בתי"ח, רבנים ראשיים {just kidding} וכו'1), בתקווה שזה יספיק להביא, סוף סוף, לנפילת הממשלה. הגמביט הזה אמנם עלול להתברר כמקרב את הקץ, אבל אם שומה עלינו להתאבד כמה חודשים לכאן או לכאן לא ישנו הרבה. ___________ 1- הכותרת מלמדת שאני באמת נאחז בקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במקרה לא שמת לב ל-תגובה 771115 אני מפנה את תשומת ליבך אליה. האם עמדת ראש השב"כ משנה במשהו את דעתך בנדון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, עכשיו ראיתי. נשמע מבהיל אבל מניסיון העבר אני מעדיף לחכות למספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אתה חושב שראש השב"כ לא מסתמך על עובדות, או שהמספרים שהוא מכיר פחות מהימנים מאלה של המקורות שלך? זאת לא שאלה קנטרנית, אני באמת מנסה להבין איך העולם נראה מזוית הראייה שלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |