|
||||
|
||||
כרגע, גם אם אייזנקוט יחליף את בני גנץ בראש המחנה הממלכתי1, אני אעדיף להצביע לפיד כי יש לו רקורד מוכח ארוך הרבה יותר בפוליטיקה. אייזנקוט, גם כשהוא אומר דברים נכונים, הוא אומר אותם בניסוחים כל כך עדינים, פתלתלים ומסוייגים, שנראה שהוא עוד לא הבין (ושמונה חודשים זה הרבה יותר מדי זמן בשביל עקומת למידה) מה זה להיות פוליטיקאי, איך מעבירים מסר שיעבור לציבור ולא יגרום לו לעבור לכתבה אחרית אחרי פסקה וחצי, ואיך צריך לדבר על יריבים פוליטיים, ועוד כאלה שמשקרים כל הזמן ומוכנים (ומבצעים) לשלם בדם של אלפי אזרחים, באברים של עשרות אלפים והפרנסה של מאות אלפים רק בשביל הכסא שלהם. ובארבעת החודשים האחרונים אייזנקוט חתום על שורה של כשלונות, שבמדינה מתוקנת כל אחד מהם הוא בכייה לדורות. כרגע המאזן שלו הוא שלילי למדי. וגם, במחנה הממלכתי יש שורה של אידיוטים שימושיים כמו מתן כהנא וחיליק טרופר2 שנותנים לאג'נדת האחדות המזויפת של הביביסטים למנוע מהם כל הכרזה או מעשה שאמורים לעשות מי שבאופוזיציה ורוצים מדינה דמוקרטית ולא דיקטטורית. 1 צעד ראוי בהחלט. 2 בחור טוב ופוליטיקאי גרוע. |
|
||||
|
||||
אתה עונה לשאלה שלא נשאלה. השאלה היא, אם תוצג רשימה משותפת של המחנה הממלכתי עם יש עתיד (כלומר כולל לפיד הצעיר) בראשות אייזנקוט, האם תצביע עבורה או עבור מישהו אחר? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. גנץ עדיין יהיה ברשימה? באיזה מקום? (ובאיזה מקום לפיד?) |
|
||||
|
||||
אמנם אינני הפונז (בר מזל שכמותו!) אבל אם שאר המפה הפוליטית לא תשתנה, אני ככל הנראה אצביע עבור רשימה כזאת אלא אם גוש העבודה-מרץ יציג רשימה שתהיה אטרקטיבית מאד עבורי, אבל הסיכוי לכך קטן עד אפסי. אלא שלדעתי השאלה החשובה אינה מה הפונז, אני או 90% מהאיילים יעשו, אלא מה יעשה רוב הציבור מהמחנה השני. אייזנקוט חסר את הרכיב שהוא, אולי, החשוב ביותר: כריזמה. |
|
||||
|
||||
זה לא שהשם אייזנקוט יביא מנדטים או משהו כזה. מדובר ברשימה משותפת של מפלגות אופוזיציה. באופן עקרוני גם השמאל יכול להצטרף בתור החטיבה השמאלית של החזית. הדבר היחיד שהם צריכים להסכים עליו הוא שאייזנקוט יהיה רוה"מ הבא. (לגנץ ולפיד מן הסתם ישוריינו תפקידים בכירים). כאשר הבוחר הכללי, לאו דוקא חברי תנועת ההתנגדות הפעילים ומפגינים ברחוב נגד ממשלת נתניהו, יתייצב בפני הבחירה שתוצג לו באופן ברור וחד משמעי, בין נתניהו לאייזנקוט, אני חושב שרבים יבחרו באייזנקוט. אני מעריך שהרשימה תזכה בכ-40 מנדטים ולא תפגע מבחינה אלקטורלית אלא אפילו תרויח מקולות האמצע. עניין הכריזמה בבחירות אלו משני. כפי שאני חוזר ואומר: ישראל (למעשה חלק ממנה) זקוקה לפחות כריזמה ויותר איפוק וריסון. זהו כמובן הימור שיכול להתנפץ לרסיסים מול הצבעת המונים לבנגביר, ליברמן, גדעון סער וכל מיני פטריות גשם שיצוצו. אבל להערכתי זה הימור שקול. אתה לא צריך לחשוב במונחים של תחרות עם נתניהו או כוכבים אחרים, כריזמה, אידאולוגיות, הבטחות ושאר ירקות שמפלגות מגדלות לפני בחירות. צריך לחשוב במונחים של מלחמת אזרחים. אנחנו מול הם. מה סופסוף יגרום לרוב האלקטורט להפקיד את מפתחות השלטון בידינו ויאפשר לנו להזיז את נתניהו ושותפיו ב-64 מהגה השלטון. אל יהא הדבר קל בעיניך ואל תתבסם מאדי הסקרים. הם, האוייב משקר בצורה שיטתית בסקרים, האופוזיציה מורכבת מגופים שבהעדר מפלגת מרכז חזקה יבגדו כהרף עין ובכלל אנו תלויים כאן בבחירתם של הקולות הצפים, החלק היותר שטחי ויותר נדיף באלקטורט. קולות שמשנים דעתם כהרף עין ומסיבות של כלום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |