מה בדיוק היה פעם? 769620
מה בדיוק היתה המציאות של גיוס החרדים בעשורים הראשונים של המדינה? הסיפור המוכר (ראו למשל כאן וכאן) הוא שרק מאות בודדות זכו לפטור מגיוס, והמספרים החלו לנסוק אחרי המהפך ב-‏1977.

אז האם בשנות השישים, למשל, אפשר היה למצוא חרדים בתותחנים ובשלישות בשיעור דומה לחלקם באוכלוסייה? לא הצלחתי למצוא אישוש לאמירה הזו, ואילו היא היתה נכונה, היא היתה יכולה להיות תחמושת רטורית יעילה בידי המצדדים בגיוס החרדים - הנה, חרדים בהחלט יכולים לשרת בצבא, והם גם עשו את זה פעם בהמוניהם.

שאלתי לא מזמן את השאלה הזאת מישהו ששירת כקצין בצנחנים בסוף שנות השישים ותחילת השבעים. הוא אמר שהוא נתקל במעט מאד חרדים סביבו בצבא אז, וגם זה רק בתור משגיחי כשרות וכו'. מצד שני, השירות בצנחנים הוא כידוע התנדבותי, אז זה לא אומר הרבה.

האם מישהו מהוותיקים פה באייל (יש לפחות ותיק גלובלי אחד רלוונטי) יכול לספר זכרונות ממקור ראשון?
מה בדיוק היה פעם? 769622
בשרותי הצבאי הסדיר מעולם לא נתקלתי בחייל חרדי, אם כי אני מניח שמאחרי הכלים והצללים היו כל מיני משגיחי כשרות ובודקי מזוזות וכאלה, ואולי לפחות חלקם היו חרדים. גם אני שירתתי ביחידה לא לגמרי מייצגת (ממר"מ) אבל הבסיס היה בסיס מנהלי/עורפי רגיל למדי.

במילואים היה איתי פעם מישהו שהתחרד אחרי השרות הסדיר שלו, ואני זוכר את הבלגן שדרישתו לקבל בשר חלק עוררה; הוא לא הסכים לאכול צמחוני, וטען שעפ"י פקודות מטכ"ל חייבים לספק לו בשר ברמת הכשרות הזאת. חשדתי שכל זה לא נועד אלא לשם קבלת שחרור מוקדם, אבל למיטב זכרוני זה לא קרה.
מה בדיוק היה פעם? 769623
אה, בעצם גם הבת של רפול אותה הזכרתי פעם היתה כנראה חרדית.
מה בדיוק היה פעם? 769627
ראה תגובה 756878.
מה בדיוק היה פעם? 769649
לא מקור ראשון, אבל לפי מה שזכור לי שקראתי, אחוז המגוייסים בשנות ה-‏70 היה כ-‏50%. הפער בין "תורתו אומנותו" למגויסים החרדים מוסבר ע"י פטורים על בסיס נפשי, רפואי וכו'.
מנחש שגם בזמנו חרדים שירתו בעיקר ביחידות נפרדות והקפידו לא להתערבב עם שאר החיילים, לכן הסיכוי להיתקל בהם היה נמוך.

הטענה אינה שחרדים לא יכולים להתגייס לצבא, אלא ש:
א. יש "בעייתיות מסויימת" מבחינת היכולת לקיים תורה ומצוות במסגרת צבאית, גם ביחידות שהוקמו במיוחד לחרדים (הם לא יכולים לומר שלא ניתן הלכתית לשרת בצבא מכיוון שאז יצטרכו להסביר למה הציונות הדתית כן מתגייסת). אותה בעייתיות יושבת, כמובן, בדיוק בנקודה בה השירות אפשרי מבחינה דתית, אך אם מגייסים את המלש"ב בכח יש בכך פגיעה בחופש הדת שלו.
ב. לימוד תורה תורם יותר לבטחון המדינה משירות צבאי, לכן צריך לעודד כמה שיותר מהיהודים ללמוד תורה גם אם המשמעות היא פחות חיילים.
ג. אם הרצון לגייס חרדים היה נובע מצורך אקוטי, בין אם של צה"ל בעוד לוחמים ובין אם כלכלי מכיוון שמילואים גם עולים למשק יותר כסף גם פוגעים בכלכלה וגם מקטינים את הכנסות המדינה ממיסים, אפשר היה לדבר על גיוס חרדים. עם זאת, מכיוון שהרצון בגיוס חרדים נובע אך ורק משנאה לחרדים וניסיון להפיל את הממשלה‏1, אין מקום לגיוס חרדים בכפיה.
ג' משותף גם לחלקים מסוימים בציונות הדתית ולביביסטים - "חרדים צריכים להתגייס, אבל קודם כל שיפסיקו לשנוא אותם".

______
1 למען הסר ספק, אין חולק שיש צורך אקוטי בעוד חיילים בסדיר, אבל זאת לא הסיבה שרוצים לגייס חרדים ולכן אותו צורך לא רלוונטי.
מה בדיוק היה פעם? 769652
זה גם הנתונים שאני מכיר, אבל לא ממקור ראשון.

עשרות חיילים מבני ברק נפלו המלחמת יום הכיפורים.
חסידים לחמו עם ליטאים.

ואתה צודק, זה חושף את מהות השקר החרדי ש"כבר 76 שנים הם שומרים על התורה ולא מתגייסים".
גם כאן - מי שהביא לפטור הגורף הוא הליכוד, בימי בגין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים