בתשובה לנסים חוויתי, 25/06/24 5:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת בדיוק הבעיה, שלפיד היה ראש ממשלה, ראש ממשלתץ חלופין, ראש אופוזיציה, שר ופוליטיקאי ותיק מספיק על מנת שנכיר אותו ונדע כמה הוא היה לא מוצלח1 בכל התפקידים הפוליטיים שלו. ההבדל בינו לגנץ הוא בותק - לפיד פוליטיקאי לא מוצלח 8 שנים יותר מגנץ. 1 מוצלח לא במובן של להצליח להגיע לתפקיד הבא, להחזיק מעמד בתפקיד הנוכחי, או לשמור על מעמדו, אלא מוצלח במובן של לשפר את מצבה של המדינה או אפילו את מצבו של המחנה הפוליטי אותו הוא אמור להוביל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת בנט–לפיד לא שיפרה את מצבה של המדינה? זה לא שצריך להשוות אותה לממשלה כל כך מוצלחת שהייתה לפניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש - במבחן התוצאה הממשלה הזאת היא הגורם למשלה הנוכחית (אפשר היה להעביר חוק שמגביל כהונה של ראש ממשלה או להוריד את אחוז החסימה..). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אפשר להגיד על כל ממשלה, זה חסר משמעות כמעט לחלוטין. (אפילו יותר גרוע מהמנהל שתמיד מטיל את כל האשמה על המנהל הקודם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל במידה הולכת ופוחתת, למנהל שעזב לפני חצי שנה יש יותר אשמה מלמנהל שעזב לפני עשרים וחמש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ברצינות: הביקורת על הממשלה הקודמת היא מן המוצדקות. לממשלה הזאת היתה הצדקה עיקרית (גם אם לא יחידה) - למנוע את העיוות של ראש ממשלה שתקוע בתפקיד עוד ועוד שנים ומעוות את המערכת הפוליטית של ישראל, כאילו המדינה הזאת יכולה או צריכה להיות בכיס של איש אחד. הממשלה הזאת קמה על ההבטחה להגביל ולהקטין את תפקיד ראשות הממשלה למימדים הראויים לו במשטר פרלמנטרי. לאחר שהממשלה הזאת קמה, היא היתה צריכה לטפל בנושא הזה לפני כל נושא אחר והיא היתה צריכה לעשות זאת בכל הכוח מתוך הלך המחשבה ש-Winter is coming ובלי השאננות שכן ראינו. לא טיפלה ונפלה, במן תסריט שהיה די ידוע מראש מנאום ה-״I'll be back״1. _________ 1 תגובה 739596 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שבנושא הזה היא כשלה. כמדומני שהגיס החמישי איילת שקד מנעה את הצעדים בכיוון. כששופטים את הממשלה בנושאי בטחון, כלכלה, יחסי חוץ,חינוך וכו', ברור שהיא טובה פי כמה מהנוכחית. לא שזה קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הממשלה הקודמת חשבה שזה לא נחוץ, שברגע שיוכיחו שהם טובים יותר במדדים אובייקטיבים הם בקלות יבחרו בשנית. הרי טרם לבחירות, אפשר היה רק להאמין שבעת שלטון "השמאל" יהיה יותר טוב; לאחר הקמת ממשלת השינוי, עברנו מאמונה לידיעה. לצער כולנו, הם היו צריכים לדעת שלאף אחד לא אכפת ממטריקות מדידות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה בדיוק מה שאני אומר. הם טעו לחשוב ש״לבוא לעבוד ולשרת את הציבור״ זה מספיק. להגיד שלאף אחד לא אכפת ממטריקות מדידות זה לקחת את הטענה לצורה הקיצונית ביותר שלה. אני הייתי אומר משהו צנוע יותר: ממשלה נבחרת צריכה גם לעסוק בפוליטיקה ובעניינים טכניים של התנהלות חכמה מול כוחות האופוזיציה (בטח כאשר יש אופוזיציה מגובשת כל כך עם ראש אופוזיציה נחוש שעובד קשה לחזור לשלטון ולשנות לא רק את הממשלה, אלא גם את שיטת המשטר). לבוא עם רצון טוב כדי לנהל טוב יותר את המשרדים הממשלתיים זה טוב, אבל לא טוב מספיק. אם וכאשר (אני פסימי - אז בעיקר אם) יעלה שוב המחנה ה״נכון״ לשלטון, אני מקווה שזה לקח שהמחנה הזה כבר למד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ סער הטיל וטו על הגבלת הכהונה. כידוע קל מאד לבקר החלטות כאשר בוחנים אותן בדיעבד, ומן הסתם אם לא היו פוסלים את חוק החמץ היינו - או לפחות הייתי - מקטר/ים ומבקר/ים את הממשלה על המחדל. בדיעבד זה היה, אולי, מאריך קצת את חיי הממשלה ההיא, ומאחר שהחוק עבר ממילא אחרי נפילת הממשלה אפשר לטעון שזאת היתה שגיאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הספציפי שלי, זו לא חוכמה שבדיעבד. אני התלוננתי וחששתי שזה יהיה הכיוון (ולכן לא שמחתי עם קום הממשלה הזאת והייתי מאוד פסימי) כבר בשבוע הראשון שלה. גם אני כמוך מאמין בפרגמטיזם ומבין את האילוצים הקיימים בפוליטיקה. אבל הביקורת שלי על החברה הישראלית היא שהיא מכורה להחלטות רעות במיוחד, מתיחסת לעמידה על עקרונות כאל התנהגות של אנשים משונים ותמיד מתרצת כל החלטה1 עם הג׳וקר ״זה הרע במיעוטו״. הממשלה הזו שקמה על טהרת מניעת הארדואניזציה של ישראל, אך לא עשתה שום דבר ממה שהבטיחה שהיא תעשה, לא היתה ״הרע במיעוטו״. זה היה פספוס הזדמנות קולוסאלי. לשקד וסער היה צריך לקבוע עובדה - או הגבלת כהונה או שאין ממשלה, ביי, נקודה. לדעתי הם היו עושים קצת צפצופים, אבל היו בסוף זורמים עם זה. במצבם הפוליטי בזמנו, לא היה להם כל כך מסלול אלטרנטיבי. ________________ 1 אפילו אם היא החלטה הזויה/פסיכית כמו הסכמה להזרים מזוודות דולרים לאירגון טירור כמו החמאס, כדי לקבל קצת שקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בוא נחשוב איפה היינו היום בלי הממשלה ההיא - עם יועץ משפטי מטעם שהיה מכשיר על דרך המלך את ההפיכה המשטרית, בלי מאה מיליארד עודפים שנוספו בימי הממשלה ההיא (שקיבלה גרעון של עשרות מיליארדים, החזירה עודפים של עשרות מיליארדים ועכשיו אנחנו שוב במאתיים מיליארד גרעון), עם דיקטטורה על מלא ובלי שום חסמים נגדה מבית המשפט העליון1, וכן הלאה. ומן הסתם בלי ועדת חקירה להר מירון ובלי ועדת חקירה לצוללות. ואפילו עם ברדוגו ב-5 בערב בגלי צה"ל. האימה! 1 אולי זה דוקא לא רע? אז עשרות אלפים כבר היו עוזבים ב-2022 ולא נשארים כאן לחטוף את ה-7 באוקטובר והמלחמה על הראש שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. אז אולי אפשר לסכם לקח לפעם הבאה שלוקחים בחירות (תנו לעצמכם רגע של פנטזיה) - לא מספיק רק לבוא ״כדי לעבוד״ ורק כדי לנהל משרדים באופן ראוי. ברור שזה טוב, אבל זה לא מספיק ולא הכי חשוב (כרגע). ישראל במצב משברי ברמה המשטרית. צריך גם לעסוק בעניין הטכני של חוקי המשחק והגישה שהייתה לממשלת לפיד-בנט ״בואו נעזוב את השטויות ונתנהל כממשלה נורמלית״ היה בגדר אליה וקוץ בה. זה חביב, אבל לא רציני. את שיטת המשטר בישראל יש לבצר וזה הדבר החשוב יותר שיש לעשות. אחר כך כל השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
„לא עשתה חלק ממה שהיא הבטיחה״ איננו „לא עשתה שום דבר ממה שהיא הבטיחה״. זו ממשלה שחבריה באו, באופן כללי, לעבוד בצורה מקצועית. מינויים סבירים (ואפילו התעוררה סערה כאשר לפיד ניסה למנות מה שנראה כמו מקורבים!), תקציב עבר, עם מטרות מוגדרות היטב. זו ממשלה שהראתה לנו, אחרי כמה שנים גרועות, את המינימום הנדרש משלטון. בלי הממשלה הזו כבר לא היינו זוכרים שצורת שלטון לא קלפטוקרטית אפשרית בכלל בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסה״כ חושב שהביקורת על הממשלה הזאת היא מהמוצדקות. מן הסתם אני מסכים שזו לא הגרועה שבממשלות. מה שאני לא מסכים איתו הוא שזה היה הרע במיעוטו. אני חושב שאותם האנשים ועם אותה קונסטלציה פוליטית, היו יכולים לעשות פחות רע משהם בחרו לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה אחרי שקיבלנו דוגמה לממשלה שעובדת בצורה מקצועית לטובת כלל הציבור, הציבור בחר שוב בממשלה כל כך גרועה? מה אני (ורובנו כאן כנראה) מחמיצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הכשלון הפוליטי הגדול - מרב מיכאלי שבגללה מרץ נשארה בחוץ והפאשלה של בל''ד. ב. הממשלה קצת 'הרדימה' את הציבור הליברלי שלא הרגיש דחיפות (בניגוד להיום) לצאת לקלפי. קמפיין הבחירות היה חלבי למדי. ג. פאשיסטים ומשתמטים יש מספיק בתור בייס מוצק שביצועים טובים של ממשלה לא מזיזים לו. אז כל המשחק נשאר על כמה מנדטים שחמישה מהם נזרקו לפח ב-ב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם: התקרנפות התקשורת הגדולה שמלווה אותנו כבר שנים. בשביל רייטינג ראיינו כל יומיים גזען פאשיסט קיצוני שאמור היה להיות מוקצה בחברה מתוקנת שיש לה גם קצת ערכים חוץ מבידור להמונים. תוסיף לזה את השופרות שהשתלטו על הערוצים המרכזיים, סגל ואבישי בן חיים ואילה חסון,ותקבל תקשורת מגויסת ומושחתת ששוטפת את המוח של האזרחים עם דפי מסרים ו-53 מיליארד לערבים (שקר שעדיין חוזרים עליו תדירות באתרים של ימנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסברים (או יותר נכון, תירוצים) לא משכנעים (אותי). הייתי מצפה שממשלה כל כך הרבה יותר טובה מזו שקדמה לה תביא למפלגות שחברות בה הצלחה גדולה עוד יותר בבחירות הבאות ולא החלשות. גם אם נספור את המצביעים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, נראה שמפלגות הקואליציה הקודמת איבדו מכוחן לעומת מפלגות האופוזיציה הקודמת. גם להאשים את התקשורת זה תירוץ חלש. בשורה התחתונה, חלק גדול מהציבור לא ראה בממשלה הקודמת סיפור הצלחה כזה גדול. לצערי הרב, חלק גדול מאוד בציבור (עדיין) לא רואה בממשלה הנוכחית כישלון גדול במיוחד. אני מתקשה להבין את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קשור לתהייה שלך. """ איך יכול להיות שלמרות האירועים הדרמטיים בשנים האחרונות בישראל, תוצאות הבחירות הן כמעט סטטיות? ומה זה אומר על מערכת הבחירות הבאה? דר חגי אלקיים, פסיכולוג פוליטי, על פוליטיקת הזהויות, שמעצבת אולי יותר מכל דבר אחר, את חיינו בישראל """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אם היינו יכולים למצוא מדידים חד משמעיים של ממשל טוב או רע, ספק אם היה אפשר לדבר על בחירות פוליטיות במונחים של שכר ועונש. בתור התחלה, כדי להראות עד כמה החשיבה הזו מנותקת מן המציאות, אפשר להציע שתי אבחנות. ראשית, כאשר מדברים על ממשל טוב צריך להבהיר טוב למי. ממשלת הזוועות הנוכחית היא ממשלה יוצאת מן הכלל טובה לחרדים. היא ממשלה מצויינת למתנחלים ולדת''לים בכלל. זו ממשלה לא רעה בכלל למזרחיים הזוכים לאוורר את רגשותיהם לשנואי נפשם האשכנזים. אפילו הציבור הדת''לי שקובר את מתיו בימים אלו חי בתסריט של חבלי משיח, של מחיר המשולם עבור התקדמות וערכים ראויים. שנית יש לנו פוליטיקה עם מאפיין בולט של זהות ושבטיות. אני מתקשה לראות ציבורים גדולים של דתיים מצביעים למפלגה חילונית או יהודים שמצביעים למפלגה ערבית ולהיפך. בסופו של דבר מדובר בחמולות שמאוד קשה לחרוג מהם. אני כמעט לא מצליח להבחין בהבדל בין מזרחיים לאשכנזיים ככל שהדבר נוגע להקשר הערבי-פלשתיני ובכל זאת הקול המזרחי הולך לממשלות הימין ואילו הקול האשכנזי הולך למחנה השמאל-מרכז. (ע'ע המופע האבנורמלי של מפלגת ליברמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האלף זה לא מזרחיים ואשכנזים. זה סוציואקונומי. אני מכיר הרבה מזרחיים מהחמישון העליון. מיעוטם עדיין סובלים מרגשות הקיפוח ההיסטורי ואוכלים את תעמולת מכונת הרעל, אבל רובם מרכז-שמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לכתוב "בפעם האלף" או להתרעם. אני מבין את כוונתך ויש בטענתך ממש. בימינו אלו יש ערפול מושגים הרבה יותר מרכזי. מבחינת צחות הלשון והבהירות העניינית צריך לדבר על שמאל לעומת ימין. בומרים, המתקשים להתאים עצמם להשתנות הזמנים, בודאי צוחקים בקול גדול כאשר מתיחסים לאנשים כמו גנץ, אייזנקוט ולפיד הצעיר כ"שמאל". אני מסכים אתך שעדתיות זה לא עניין של איפה נולדה הסבתא. מדובר בפוליטיקה של זהויות. נתקלתי באופן אישי בישראלים רבים שהם בני תערובת שחשוב להם להדגיש את שורשיהם במזרח. לנפנף בסבתא הפולניה הרבה פחות אופנתי בימים אלו. יתר על כן, אני יותר "כשר" ממך בעניין זה. כפי שכתבתי לך פעמים רבות, אני לא מאמין בברית עם המסורתיים. בכל הקשור ל"אינטרסים" שלנו, אין הבדל ביניהם לבין דתיים או חרדים. העובדה שהם עצמם לא מקיימים את כל המצוות, לא מפריעה להם לתמוך בכפיית "מצוות" אחרות על אחרים. לא תשמע אותם יוצאים נגד החטטנות בתפריט של אלו שנגזר עליהם להתאשפז במערכת הרפואה הישראלית. אני בעד ברית פוליטית עם המזרחיים. קשה להעלות נושא זה, מפני שהצד שלנו כבר נפגע קשות מה-liaison הזה (דוד לוי וצאצאיתו, אריה דרעי). לאוריינטלים האלו יש נטייה להתעורר חדשות לבקרים ולהזכר שלא אמרנו להם יפה שלום במדרגות. אבל בפוליטיקה פרגמטית זה מסתכם במשפט פשוט: הם אזרחים הרבה יותר טובים. הם לא הפכו את ההשתמטות מצה"ל לדגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסייפא, גם אני מתקשה להבין את זה. חלק מזה לדעתי שוקי תיאר נכון מאד - הממשלה הנוכחית מצוינת לחרדים ולמשיחיים. חלק אחר - השנאה ל''שמאל'' ולממשלת בנט לפיד בימין כל כך גדולה, שאני רואה הרבה בפורומים שלהם ש''המצב כרגע גרוע, אבל חס וחלילה שלא נחזור לממשלת השמאל והאחים המוסלמים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים והמשיחיים לא מעניינים אותי. הם מונעים מאידאולוגיה ומערכת ערכים שזרות לי ואין סיכוי שנגיע לבסיס משותף לדיון ושכנוע. אותי מעניינים האנשים שסביבי: שכנים, חברים (חלקם כבר לשעבר), שותפים לעבודה, משפחה (מורחבת) שלמרות שרובם בצד “הנכון” חלק משמעותי מהם עדיין מתכוון להצביע לליכוד/ביבי. מדובר באנשים משכילים, הגיוניים (בדרך כלל), לא מאמינים בקונספירציות הזויות, מסכימים שהממשלה הנוכחית עושה עבודה גרועה, לא מנסים להגן על השרים כשהם מדברים שטויות או נתפסים בשחיתות, ועדיין, חושבים שהממשלה הזאת, גרועה ככל שהיא, עדיפה על האלטרנטיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה הקודמת "הלכה עם הערבים"; לדעתי מדובר ב 99% מה Explained Variance. בסופו של דבר, יש אנשים עם רמה לא מבוטלת של גזענות/אפליה (אפליה סטטיסטית או אפליה של העדפות, זה לא משנה), ומבחינת רבים מתומכי הקואליציה הנוכחית - "כל הערבים אותו דבר", ואסור לשתף אותם במשחק. לכן, זה לא משנה בכמה מדדים אובייקטיבים הממשלה הקודמת הייתה עדיפה, ברגע שהסכימה לשתף את רע"מ במשחק הפוליטי אין להם מחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה סער, בנט וליברמן יכולים להטיל וטו ולפיד, מיכאלי והורביץ לא יכולים? לכל השותפים במשא והמתן היה את אותו אינטרס (להיות שרים) ואת אותו כח (ממשלה צרה שיכולה ליפול על ידי כל אחד מחבירה ולאף אחד מהם אין קואליציה חלופית). אבל, משום מה, בסוף ימינה קיבלה את ראשות הממשלה(!), משרד הפנים והדתות, סער קיבל את המשפטים והחינוך וליברמן קיבל את האוצר (ומשום מה בזיקה ללפיד), בזמן שמר"צ לקחו את הבריאות והעבודה את התחבורה. ככה לא מנהלים משא ומתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לבנט הייתה עוד אופציה, וסה״כ - ״הימין הטוב״ שאפשר לשתף איתו פעולה, נושא באחריות מרכזית לעלייתו של נתניהו, מוטב מרכזי של המדיניות שניהל במשך שנים, ונכון לשרוף את המדינה. אולי נשב עם ביבי, אולי נלך לעוד בחירות. אז המדינה לא תתפקד, לא קרה כלום. כשאחד נס על חייו והשני רץ לטובת ארוחת הבוקר שלו… ברור למי יותר דחוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שליברמן וסער הטילו וטו על נתניהו ושסמוטריץ הטיל וטו על רע"ם לא היתה לבנט עוד אופציה (סה"כ היו להם 591 חברי כנסת כולל ימינה של בנט). יותר מזה, ברגע שבנט ניהל משא ומתן גלוי עם לפיד והסכים לשבת עם עבאס ומרץ, הוא איבד כל סיכוי להבחר אם היו מקדימים את הבחירות מיד (הבייס שלו לא היה סולח לא בכזאת קלות) לכן, לבנט ולשקד היה הרבה יותר מה להפסיד מלהורביץ ומיכאלי. אם אתה נכנס למשא ומתן מתוך הנחה מוצהרת שאסור לך לצאת ללא הסכמה זה לא משא ומתן - זאת סחיטה. למיטב הבנתי, לכל הצדדים היה את אותו אינטרס, כולם עמדו בפני אותו סיכון, אני לא חושב שבנט או סער היו נותנים למדינה להשרף רק בשביל לקבל תפקיד, הם לא כל כך ציניים (ואם כן, הם בהחלט לא ראויים לכהן כשרים או ראשי ממשלה). אני גם לא בטוח שהמדינה היתה נשרפת2 אם המשא ומתן היה מתפרק והכנסת היתה מתפזרת, בכל מקרה, כשמנהלים משא ומתן זה סיכון שחיבים לקחת, ואם אתם גרועים בלשחק צ'יקן - בשביל זה אלהים המציא עורכי הדין. 1 הליכוד - 30, ש"ס - 9, ימינה - 7, יהדות התורה - 7, הציונות הדתית - 6. 2 ז"א, מן הסתם היינו מגיעים ל-7 באוקטובר גם ככה, אז היא כן היתה נשרפת, אבל לא במידה חמורה יותר ממה שקרה במציאות שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |