בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/03/24 10:20
גלנט על היום שאחרי 769451
נגמר גם התירוץ (הלגמרי טכני) שזו ״ממשלת אחדות״ ולא השתנה שום כלום. אין קבינט ביטחוני (לא מצומצם ולא מורחב) ולא נראה שהשתנה משהו. גנץ טרק את הדלת מאחוריו ו... כצפוי לא קרה שום דבר ומה שהממשלה הזאת עושה (ובעיקר לא עושה) לא השתנה אפילו במילימטר.

כפי שחבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד הודה (ואני מניח שאתה עדיין לא מחשיב אותו כשמאלני במיוחד):
״בואו נגיד את האמת, אנחנו לא בתוך מלחמה. מה שקורה כרגע הוא לא מלחמה", אמר. "אנחנו ממשלה ללא הישגים, עם דשדוש בהמון חזיתות. זו האמת".

ביבי הוא הרע שבכל העולמות והתמיכה שלך בממשלתו היא אפילו לא קונסיסטנטית עם האידיאולוגיה שלך. העניין לא קשור לאיזה ויכוח אידיאולוגי של ימין מול שמאל. זה אפילו לא נוגע בדיונים אידיאולוגים על עתיד עזה, הסכסוך הישראלי-ערבי או עד כמה ישראל צריכה או לא צריכה להיות יותר או פחות אגרסיבית בהפעלת הכלים הצבאיים שיש ברשותה. ביבי, כמו תמיד, בוחר את הבחירות שהוא תמיד בוחר - הוא תמיד בוחר לא לבחור. לזגזג. לרוץ בין הטיפות. הוא מנסה גם לא לצאת באמת למלחמה וגם לא להוביל לרגיעה. זאת משום שביבי מנהל משהו, אבל לא את מדינת ישראל. הדבר שביבי מנהל זה את השארותו על כסא השלטון ו... זהו.

לכן, אחזור על שאלתי ששאלתי למעלה: אם הממשלה הכי ימנית על מלא בהיסטוריה של מדינת ישראל לא באמת רוצה או יכולה לממש את האידיאולוגיה של הימין, אולי הבעיה היא לא ממשלה זו או אחרת, אלא האידיאולוגיה עצמה וחוסר ההתאמה שלה למציאות (או שהאידיאולוגיה לא מוצגת בצורה כנה על ידי הפוליטיקאים לבוחרים)?
גלנט על היום שאחרי 769461
אז לגבי הסייפא:
א. מחוץ לפוזיציה אציין שלהביא את נתניהו בתור טיעון לוגי עבור אידיאולוגיה מסוימת זה לא ממש משכנע.
ב. היפותיזה אחרת: זו לא הממשלה הימנית בהיסטוריה של מדינת ישראל. רחוק מזה. יש בה מפלגה אחת ימנית עם 14 מנדטים. וזהו.
גלנט על היום שאחרי 769462
א. לא הבנת את הטיעון. הטיעון הוא שיש בעיה באידיאולוגיה של הימין באופן כללי אם כל ממשלות הימין, כולל ממשלת הימין על מלא שהיא הממשלה הכי ימנית שהיתה לישראל אי פעם (שכוללת, בניגוד לממשלות ימין בעבר, אפילו כהניסטים!), לא מצליחות (או לא באמת מנסות) לממש את האידיאולוגיה של הימין. התירוצים כמו ״זה ביבי״ או ״זה ממשלת אחדות״ זו התחמקות מהטיעון ולא מענה לטיעון. זה מזכיר לי טיעונים של קומוניסטים או שוחיסטים שמצביעים להם על המדינות הכי קומוניסטיות בהיסטוריה או השוקים הכי חופשיים בעולם והם ממשיכים להגן על האידיאולוגיה שלהם על ידי זה שהם אומרים שזה לא באמת קומוניזם טהור או לא באמת באמת שוק חופשי. לדעתי, אידיאולוגיה שלא מצליחה להפגש עם המציאות צריך לזנוח או לתקן.

ב. ההיפותזה הזו לא נכונה. הליכוד היא מפלגה של אנשי ימין בכל מובן סביר של פירוש המונח. הם עוד כל מיני דברים, אבל הם גם ימין. אם אפילו הליכודניקים של היום הם לא אנשי ימין, אז אין באמת תנועה פוליטית בישראל שהיא ימין והתירוצים של דב לגבי ״אבל זו ממשלת אחדות״ הם אפילו יותר מוזרים. אז מה זה בדיוק החיה הזאת ממשלת ימין? רק סמוטריץ׳? אם זה הדבר הזה, אז אין דבר כזה.
גלנט על היום שאחרי 769466
אבל זה מה שאני טוען כאן כבר עשור - הסרגל/דיכוטומיה/טרמינולוגיה ימין-שמאל בפוליטיקה הישראלית מת כבר לפני כמעט עשרים שנה.
הוא לא רלוונטי כבר מעל עשור לבעיות האמיתיות והחמורות של מדינת ישראל.

יש 10 אחוז "ימין של פעם", 5-10 אחוז "שמאל של פעם", והתפיסה הבטחונית- מדינית של 80 האחוז הנותרים זהה כמעט לחלוטין, ולכן לא ראוי לסווגם כימין-שמאל.

הוקטורים האמיתיים שמשסעים את הפוליטיקה הם דמוקרטים-ליברליים מול פאשיסטים דיקטטוריים מצד אחד, וחרדים מול חילוניים מצד שני.
ואפילו זה קצת מייפה את המציאות האמיתית - זו ההליוצנטרית. את המטריקות שלה כבר מכירים פה לעייפה, וכידוע מושגי שמאל-ימין-דת-חילוניות-אמת-שקר-קפיטליזם-קומוניזם חשובים כולם בעיניה כקליפת השום.
כל חשיבותם היא כשהם משמשים למסכה היומית המשתנה שמטרתה להסתיר את המציאות.

דוגמה נוכחית למפקפקים - תבחן את האסטרטגיה בניהול המלחמה שבה אנו נמצאים ותאמר בעצמך האם יש בה משהו שמעיד על אידחאולוגיה 'ימנית".
גלנט על היום שאחרי 769467
אז יש לנו דעה דומה בעניין. איך יעזור אם אתה תצעק עלי את זה ואני אצעק עליך את אותו הדבר בחזרה! הא!? :-)
אני ואתה מסכימים שמחנות הימין/שמאל המדיני בישראל זה פייק אחד גדול.

״דוגמה נוכחית למפקפקים - תבחן את האסטרטגיה בניהול המלחמה שבה אנו נמצאים ותאמר בעצמך האם יש בה משהו שמעיד על אידחאולוגיה 'ימנית".״

בארור.

הטיעון שלי היה ספציפי אל דב והוא היה בקונטקסט של ההערה שלי למעלה ש״זה ממשלת ימין זה?״ והוא ענה לי על זה ״זו ממשלת אחדות, לא ימין״ עם רמז שיש גנץ בממשלה.

אז על זה עניתי שהנה נעלם אפילו התירוץ שיש גנץ בממשלה. הוא לא שם. מה עכשיו? למה הכל נראה בדיוק אותו הדבר עם או בלי גנץ? למה אפילו ליכודניקים אומרים את זה על הממשלה של עצמם?

ממשלת ימין מדיני (ארץ ישראל השלמה וכל הג׳אז הזה) זו אכן פיקציה לא קיימת, בדיוק כמו שאין דבר כזה ״ממשלת מרצ״. לא בגלל תוצאות בחירות ספציפיות, אלא בגלל שאין שום קשר בין האידיאולוגיות הללו למציאות הפוליטית והגיאו-פוליטית של ישראל. אפשר באותה מידה להקים מפלגת הארי פוטר או מפלגות התומכות בפתרון החלוקה של נרניה.
גלנט על היום שאחרי 769468
האסלן הקיצוני!
גלנט על היום שאחרי 769470
׳הוקטורים האמיתיים שמשסעים את הפוליטיקה הם דמוקרטים-ליברליים מול פאשיסטים דיקטטוריים מצד אחד, וחרדים מול חילוניים מצד שני׳
———
כמעט והושטתי לך את תגלחתו של ידידך הוותיק וילאם, כדי לשכנע אותך בכל זאת להצמד לימין או לשמאל, אלא שנזכרתי בהערתו של צבי ינאי המנוח שיש לתער נטיה להפסיק לגלח ככל שלהבו מגלה תכונות מורכבות ורקובות יתר על המידה. אני נוטה להסכים איתך שאנחנו מתחילים להדמות לבני האור ובני החושך יותר מהתיוג הישן של אנשי הימין והשמאל.

סוזאן חוצה את שער יפו.
גלנט על היום שאחרי 769472
להזכירך שימין ליברלי זה לא סתירה, לפעמים להיפך, ושכלכלת החרדים היא הכי קומוניזם שיש.

אבל ידעתי שהמשפט הזה יעשה בעיות, כי בעצם הוא מראה רק חלק מהמציאות.
גלנט על היום שאחרי 769475
מיקום הצדדים הפוליטיים של האלקטורט מול עקרונות הליברליזם לא סותרים זה את זה. לדעתי המורכבות והסתירות הפנימיות בין פעילויות הצדדים הפוליטיים-חברתיים בחברה הישראלית, בולטת במיוחד לנוכח העדר תרבות פוליטית ובמיוחד מהעדר מוחלט של מסורת ליברלית כלשהי הגוברת על המסורת הדתית מתוך מאבק ומלחמת תרבות. הדברים אמורים הן לחברה הישראלית החילונית, ובוודאי לדתית/מסורתית ובשוליים הרחבים מאוד של החברה החרדית/הערבית. גם האיבה המשותפת בין היהדות ובת זקוניה היפה והמוצלחת ציונה לאחד או יותר מעקרונות הליברליזם מאוד מקשה על ניסוחים ברורים והגדרות יציבות.
גלנט על היום שאחרי 769481
הרצל הסמולן המניאק!
גלנט על היום שאחרי 769482
הפתיל הזה גרם לי לחשוב שצריך לעדכן את הביטוי ל: אֶרֶץ שֶׁיוֹשְׁבֶיהָ אוֹכְלֶיהָ.
גלנט על היום שאחרי 769487
מבנימין ועד בנימין לא קם כבנימין.
גלנט על היום שאחרי 769488
התכוונתי לבנימין גנץ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים