 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שבשבועות האחרונים עוד עניין אחד צלל אל מתחת לדיסוננס קוגניטיבי של הישראלים. זה שבועות שהאמריקאים, המצרים והסעודים אומרים לישראל בשם ובמלכות שהם מתנגדים לפעולה ברפיח וחושבים שהשלטון ברצועת עזה צריך להשאר בידי החמאס. ישראל רשאית לחשוב אחרת, אבל מה שקרה הוא לא בדיוק זה. נראה שרוב הישראלים שכנעו את עצמם שהנ"ל לא באמת מתכוונים למה שהם אומרים, אלא מציבים עמדת פתיחה שהיא הזמנה למו"מ על התנאים והמחיר, כמו בכל באזאר מזרחי. אני לא יכול להצדיר טענה שעניין אחד או שניים, מן הסוג שנזכר, הוא הוכחה שישראל הולכת ומתכנסת לתוך תיבת תהודה שהיא התודעה שלה וגבולות המציאות החיצונית הולכים ומתרחקים. יחד עם זאת, צריך לזכור כי החלק הימני של הציבור הישראלי, די מזמן הפסיק להתעניין או להיות רגיש למה שחושבים מחוצה לו. כעת נראה שגם לחצי השני הדקיעה הזו מתחילה לחדור. לעניין זה שתי הערות א. אתם עשויים לסבור שמדובר פה בעוד ביקורת מתחכמת/סמןייה על הימין ולא היא. העניין הזה חשוב גם לנו. ולראיה, נראה שגנץ-אייזנקוט תומכים בפעולה ברפיח, אבל לא רואים סיבה או צורך, לצאת לציבור שלהם ולהסביר אותה. ב. העניין מטיל עוד כתם אחד על גנץ. זכורה נסיעתו לארה"ב ללא הסכמת נתניהו. נאמר בזמנו שמדובר בניסיון לתאם עמדות עם ארה"ב, בין היתר בעניין כיבוש רפיח. כעת מתקבל הרושם שאו שהאמריקאים לא מתיחסים ברצינות לגנץ, או שהוא לא הבין מה שאמרו לו שם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שישראל עשתה במעבר רפיח זה דבר נחמד והיה יכול להיות צעד סביר במשא ומתן. אם ישראל הייתה מוכיחה יכולת לספק מזון לעזתים בעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בשולי תגובתך: אותם חובשי כיפות החוסמים בגופם את המשאיות המובילות סיוע לאזרחי עזה הם חצופים באופן חורג מן השורה. תארו לעצמכם שתומכי החטופים היו מתייצבים במעברי הגבול לרצועה וחוסמים את כניסת כוחות צה"ל לרצועה. קשה לחשוד בממשלת ישראל שיש שם עודף אמפטיה למצוקות אזרחי הרצועה. בכל זאת החליטה אותה ממשלה על הכנסת הסיוע. החירות שנוטלים לעצמם אזרחים להחליט במקום ממשלתם הוא מסמר שער. ב. רוה"מ של הימין אוהב מאד להפגין את האנגלית השוטפת שלו בראיונות לאוהדי ישראל, בפרט כאלו שלא ממש מתמצאים בנבכי המצב הפוליטי הסבוך של ישראל (למשל ביל מאהר). הראיה האחרונה לכך הוא הראיון לד"ר פיל. כדאי מאד להקשיב לראיונות אלו, גם מפני ששם נתניהו מוותר על המגננות שהוא משתמש בהן בראיונות אחרים ומשחרר חלק מפליטות הפה החושפות את דעותיו האמיתיות. ראשית, נתניהו משתמש בצירוף השקרי של איראן והחמאס בקונטקסט של "אתם 'השטן הגדול', ... אנחנו מגינים על המערב". באיראן מדובר בעיקר ברטוריקה (מהו פיגוע הטרור האחרון שביצעו איראן או הפרוקסי כנגד אזרחי ארה"ב או בשטחה?). אצל החמאס זה אפילו לא זה. החמאס בקושי פועל מחוץ לא"י. כל מיני אירגונים איסלמיים דתיים האוספים כסף עבור החמאס, זה לא ממש פעילות עויינת. שנית, לאחר שכפה על נתניהו לנסח יפה את האחריות הגנרית של ממשלה גנרית לביטחון אזרחיה, ד"ר פיל פרש לו פח ושאל אותו על אחריותו לטבח בשמחת תורה. ולא נותר לביבי אלא לחמוק כמו צלופח: "אני לוקח את זה על עצמי ועל כולם". אני מציע לרוה"מ עסקה: אני לא מאשים אותך כאשר אני נכשל בעבודתי ואתה אל תאשים אותי בכשלונות שלך בעבודתך". מי שנגזר דינו לחיות בתוך הסחי ולא לשאול עליו שאלות בראיונות בידוריים, יודע שנתניהו וממשלתו עושים כמיטב יכולתם כדי להסיר את העול הזה מכתפיהם ולהעמיס אותו על כתפי אנשי הצבא. הם עושים זאת באמצעות מאמץ נחוש לערבב בין מחדלים צבאיים לבין מחדלים ממשלתיים. האם אנשי הצבא הם שקבעו את סדר היום והעדיפויות שקבע שהתנכלות לאופוזיציה קודמת לטיפול בביטחון הגבולות והמדינה? כדי למקד את העניין של ההבדל בין מחדלי הצבא למחדלי הממשלה אציין פוקוס אחד. כסאות ממשלת ישראל והכנסת מאויישים ע"י חובשות שביס ומזוקנים חובשי כיפות. זה היה גזר דינו של הבוחר. שיח בית הכנסת שלהם הפך באופן טבעי לשיח במושבי הממשל. מי היה אמור לפקח על כך שצה"ל אינו מפקיר את ביטחון גבולות המדינה בצפון ומול הרצועה מתוך רצון לחזק את הביטחון באיו"ש? מי היה אמור לעשות את החשבון כמה משאבים מושקעים בביטחון תושבי איו"ש לעומת ביטחון פריפריות הגבול האחרות? מי היה אחראי להבחין שיש בעיה קוגניטיבית בכך שכיתות הכוננות בישובי המתנחלים הם חלק אינטגרלי מצה"ל וחמושים בנשק אוטומטי ואילו מקביליהם הנמצאים מטרים מאוייבים חזקים יותר מצויידים באקדחים? כדאי להזכיר לנתניהו שעל עניינים פחות חשובים הוא כבר פיטר את שרהב"ט גלנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבעיה היא עם הממשלה שלא מתאמצת מספיק. אם זה היה חשוב מספיק למדינה, היו פועלים נגד זה., ויש דרכים. והדרך הבסיסית: ישראל מונעת עד היום הכנסת מזון ממנה לעזה. זה לא מוזר שצריכה להגיע שיירה כל הדרך מאילת לרצועה? אין לנו קצת תוצרת חקלאית עודפת לזרוק לרצועה? אין לנו מחסני חרום עם סחורות פגות תוקף שזה הזמן לרענן אותן? אזרחים ישראלים שונים התארגנו להכניס משאיות מזון לרצועה. הצבא מנע מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שאתה צודק. זה עוד אחד מיסודות המדיניות הישראלית האבסורדית. לו אני ממשלת ישראל, הייתי שולח את מטוסי צה''ל להצניח מזון ואקמול לתושבי הרצועה ולו רק כדי להימנע מן האנרכיה של אספקת סיוע הומניטרי לרצועה ע''י ארה''ב, האיחוד האירופי, מצריים, ירדן, טורקיה ומי לא. נראה שממשלת סטרוק-בנגביר בוחרת באופציה האנטי-הומאניטארית גם כאשר זו פועלת נגד האינטרסים הביטחוניים של ישראל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |