 |
|
 |
||
|
||||
 |
כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר, שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת-בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה; וַאֲנִי, טְרוֹם-זָ"ל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בבוקר האייל היה נטול תגובות חדשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן המצב מדכא - יש כל כך הרבה תגובות ראויות למציאות המתרחשת ומשתנה חדשות לבקרים סביבנו, אבל רובן כל כך מדכאות שלפחות מצידי אני חוסך אותן מקוראי האייל. כשזה מצליח לי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |